רנז, ג

על ב' הדברות הראשונו' הרי מפי הגבורה בעצמו שמעו וא"כ על איזה דבר הוא שאומר משה ידבר והאלקי' [י]ענהו כו'. ועוד דלשון ידבר והאלקי' יעננו הוא לשון עתיד וגם לשון הוה הוא דמשמע שמשה ידבר תמיד והאלקי' יעננו תמיד כו' והול"ל משה דבר וה' ענהו כו'. וצ"ל משום דמ"ת הי' [גם] לדורות הבאים והתורה נצחית היא²³ בכל דור וזמן ע"כ אמר משה ידבר הוא לשון עתיד ולשון הוה תמיד כו' וד"ל.

[ב] ולהבין זה הנה יש להבין עוד במה שמצינו בדרז"ל דמ"ת בחג השבועות יומא דקא גרים כמו שאמר רב יוסף אי לאו האי יומא²⁴ דקא גרים כמה יוסף איכא בשוקא. ולהבין מאי דקאמר האי יומא דוקא דקא גרים הלא מעלת מ"ת הוא מצד עצמו דוקא ומה [לי] לתלות ביום הזה דוקא. ועוד דה[ל]א מ"ת הי' לכל ישראל שעמדו בהר סיני וגם לבניהם אחריהם שבכל דור כו' א"כ הכל שוין בזה, וא"כ מהו שאמר אי לאו האי יומא כמה יוסף כו'²⁵ דמשמע שעיקר מ"ת הוא לת"ח כרב יוסף וכה"ג כו' וד"ל (ועוד שעיקר היום דחג זה נק' חג השבועות וכמ"ש ועשית חג שבועות²⁶ כו' דז' שבועות תספר לך²⁷ כו'²⁸ מטעם ספי' דז' שבועות וכמ"ש וספרתם לכם²⁹ כו' עד שמקריבין שתי הלחם³⁰ כו' ונק' עצרת³¹ כו' וכמ"ש וביום הבכורים³² כו' ולא ע"ש מ"ת דוקא, וא"כ למה אמר דיומא דקא גרים לענין מ"ת לבד כו'). אך להבין כ"ז יש להקדים תחלה בשרש ועיקר ענין מ"ת שניתנה לנו ביום זה מה חידוש הי' בזה, הלא כבר קיים אאע"ה כל התורה³³ כולה עד שלא ניתנה בה"ס שהרי אמר עקב אשר שמע³⁴ [אברהם] בקולי וישמור משמרתי מצותי חקותי כו' וכתי' בי' כי ידעתיו³⁵ את³⁶ אשר יצוה את בניו ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט כו' ובודאי למד כל התורה ליצחק בנו ויצחק למד ליעקב בנו ויעקב לבניו³⁷. וא"כ מה חידוש הי' בנתינת התו' לישראל ע"י משה אשר ע"כ אמר [ל]משה וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם³⁸ מפני שלא קיבלו התורה. ואם מפני שהאבות לא קיימו התו"מ בגשמיות בטלית ותפילין שלנו שאיך קיימו מצות ציצית ותפילין בד' פרשיות שהוא⁴⁰ פ' קדש והי' כו'⁴¹ וכן תרומות ומעשרות⁴² לכהן ולוי כו' וכה"ג, אלא קיימו הכל בבחי' הרוחני'³⁹ דהיינו כמו שהמצות הן למעלה בבחי' האצי' שהן כל היחו"ע שנעשי' למעלה באצי' ע"י המצות שלנו וז"ש מצותי