תמו, ב

ונק' עילת העלו'¹⁰ וכיוצא הוא בחי' הביטול במציאו' בלבד שאינו אלא ענין הפשטת המנגד והוא שלא יסתיר בהגשמה שלו כו', לפי שגם ההשגה בו אינו אלא ג"כ בדרך השלילה בלבד וכנ"ל וכל התפעלו' בהכרח שתדמה למקורה המולידה והוא ההתבוננו' כידוע, וזהו ענין התפעלו' משה כשאמר ונחנו מ"ה כו' והוא למעלה בחי' יחוד דאו"א כשמתייחדי' מאור הכת"ר כידוע וד"ל.

וזהו ענין הנ"ל דבמצות ל"ת דוקא הוא בחי' יחוד דאו"א הנ"ל כי הנה כל הל"ת הן באי' רק בבחי' השלילה והוא במניעת ההמשכה כמו לא תאכל חלב¹¹ כו' וכיוצא, והוא מפני ששרשם מבחי' אור הכתר ששם יחוד דאו"א דלית מחשב' תפיס' כו' אלא רק בדרך שלילה והיינו שיפשיטו ממנו המנגד והמסתיר בלבד לומר שדבר זה בודאי מושלל ומופשט ממנו אע"פ שלא ידענו מהותו כנ"ל, וכך הם ענין מל"ת לא תאכל חלב כו' מפני שדבר זה בודאי מסתיר ומונע והוא לעומת בחי' הביטול דבחי' מ"ה כו' כי זהו בודאי בחי' יש נפרד היפך האי"ן כו', ויש כמה ל"ת שפוגמין בחי' הביטו"ל בלבד והוא מניעת ההשגה גם בדרך שלילה כמו דכולא קמי' כלא¹² כו' מפני שהם בחי' יש נפרד ההפכי כו', ויש כמה מצות ל"ת שמלבד שפוגמי' אור הביטול אלא שכורתים את הנפש שלא להיו' בה בחי' הביטול לעולם והוא ענין הכרת שנא' הכרת תכרת הנפש¹³ כו' כמו באוכל חמץ דמלבד שמונע אור הביטול אלא שנכרת נפשו מיום הראשון עד יום השביעי¹⁴ כו' מכל בחי' מ"ה ששורה במצה בז' הימים הללו דפסח וכמ"ש מצות יאכל את ז' הימים¹⁵ וכמשי"ת בעזר"ה וד"ל.

וזהו ענין הנ"ל במצות ל"ת דזהו מ"ש בארץ ל"א זרועה¹⁶ כו' דלאו קודם להן מלמעלה למטה כמאמר ברישא חשוכא והדר נהורא¹⁷ כו', לפי שבחי' אי"ן דכת"ר לא יוכל לבא בבחי' כלי להיות אורו מאד נעלה מן ההשתלשלו' באורו' וכלים כנ"ל דלית מחשבה תפיס' בי' כו' אלא בלא"ו בלבד הוא שיכול לבא, והיינו בדרך השלילה הנ"ל והוא הצמצום והסתר שבהעלם קודם שיבא לידי גילוי אור וכמ"ש ישת חושך סתרו¹⁸ כו', ולמטה לא ימצא לו בחי' כלי שישכון בו רק בהעדר ההיפוך במל"ת כו' וד"ל. משא"כ רמ"ח מ"ע דיכול האור לבא לידי גילוי בכלים מכלים שונים זרעי' חסד¹⁹ דרועא ימינא²⁰ כו' כנ"ל ועד"ז כל רמ"ח מ"ע שנק' רמ"ח איברי'²¹ כו' והוא בחי' יחוד זו"נ שהן ו"ה עם זכר"י