שפד, ב

ממנו בחי' עור הולד הנק' שליא [וכו'], והוא ענין הלבושים של הנשמה אלקי' הנק' צלם¹⁴ כנז' בזהר בענין הצלמים¹⁵ כו'. וביאור הדבר הוא מה שאנו רואים בנפש האלקי' שכבר נתחברה בחומר הרוחני' של נפש הבהמי' שמד' יסודות כו'¹⁶ והרי המה ב' הפכי' בערך שהאלקי' מובדל בערך מן גשמיות הנפש הבהמי' ואיך תוכל לירד כ"כ להתחבר בנה"ב, אך הענין הוא שיש בנה"א צלמים הנק' לבוש ועור המכסה עלי' מעת הולדה מאין ליש ואותו הלבוש הוא כח רוחני הנמוך מכל מדרגות הנפש כערך לבוש גשמי לגוף גשמי'¹⁷ לכך ביכולתו לירד ולימשך להתחבר ולהתלבש¹⁸ בחומר נפש הבהמית וע"י הלבושים הנק' צלם מתחברת גם פנימי' נר"נ ח"י של הנה"א בגוף הגשמי וכמ"ש במ"א באריכות¹⁹ וד"ל, או כמו²⁰ שאנו רואים בכל ניצוץ אלקי אפי' דעשי' בעוה"ז²¹ יש פנימי' וחיצוניות כמו רעותא דלבא²² מנקודה פנימי' ה[י]א תמצית של הנפש²³ מפנימי' המ"נ דנוק' דאצי' שנברר ע"י המ"ד כנ"ל, [ו]בחי' החיצוניות הוא פעולת ועשה טוב במח' דבור ומעשה כל היום שלא מחמת התפעלות פנימי' הוא מבחי' פסולת המ"נ דנוק' שיוצא ונדבק סביב לולד כו' ועד"ז גם בנשמות הגבוהים דבריאה ויצי' בהשגות אלקות והתפעלו' אהוי"ר כו' ויש להן לבושי' חיצוני' [oldpage_1142] ּ שמבחי' שלי"א העליונה בעודם בבטן מל' דאצי' כו' ובאותן הלבושי' עומדים בג"ע²⁴ העליון ותחתון כמבואר בזהר וע"ח וד"ל. ומזה יוכל המשכיל להבין בכללות ההשתלשלו' דכל²⁵ העולמות מאין ליש מבחי' מ"נ כו' עד חיצוניות דחיצוניות דק"נ דבי"ע הוא מד"ם נדות פסולת המ"נ שנשאר בלתי בירור בשעת עיבור ולידה כו' וד"ל.

והנה התהוות המ"נ בנוק' הוא מן המאכלים שאוכלת שנהפך המאכל לדם ובא למוח ונתחזק המוח עי"ז ואז בכוחה להוריד ממוחה המ"נ כו', והרי ידוע שהמאכל שאדם אוכל הוא גבוה בשרשו מנפש האדם מפני שנפל המאכל בשבירה [מ]שם ס"ג²⁶ כו' וכמ"ש במ"א באורך בענין כי לא על הלחם לבדו²⁷ כו', דמאחר שאנו רואים שהאדם יחי' ומתקיים ע"י המאכל מוכרח שהמאכל גבוה ממנו [ו]לכך מחייהו כנ"ל²⁸. וכנראה בחוש