שסג, ג

וגם מ"ש לרצון להם דוקא לפני ה' דוקא והי' זה ג"כ מסיבת כתיבת ב' תיבות הללו שנכתב על הציץ קדש לה' בפתוחי חותם כו' וקדש ל' מלמטה כו' וד"ל. אך הנה מ"ש ועשית ציץ כו' והי' על מצח אהרן כו' מובן מזה שיש כאן ב' תנאים, א' שיהי' מעשה הציץ ע"י משה דוקא כמ"ש ועשית ציץ כו' (וכך הי' כל בגדי אהרן שאמר הציווי במעשה למשה דוקא כמו במעשה חשן ומעשה האפוד א' ועשית חשן משפט²³ כו' ועשית את מעיל האפוד²⁴ כו'). והב' והי' על מצח אהרן דוקא, דמשמע דזה בלא זה אינו כלום משום דמשה שושבינא דמלכא²⁵ ואהרן שוש' דמטרוניתא²⁶ וע"כ אינו מועיל זה בלא זה כלום כו' דאם לא עשי' דמשה לא יועיל הלבשת אהרן את הבגדים בציץ על מצחו להיות לרצון כו', ובעשי' דמשה בלא הלבשת אהרן ג"כ אינו לרצון להם כלל כו' וד"ל.

והנה י"ל בפי' ציץ שיתפרש בג' אופנים א' כפשוטו מלשון הארת אור וזיו כמו ועליו יציץ נזרו²⁷ כו', והכוונה בזה בענין התחלת יציאת ובקיעת האור כמו כאשר יתנוצץ אור השמש בזריחתו בבוקר אור שנק' נץ החמה²⁸ כידוע וכה"ג. והב' מענין צמיחה ופריחה שנק' הנצה, כמו הבאים ישרש יעקב²⁹ יציץ ופרח ישראל, וכן א' הנצו הרמונים³⁰, וכמו והיא כפורחת עלתה נצה³¹ כו' וכה"ג, וג"ז על הרוב מדבר בענין התחלת הפריחה והנצה כו'. והג' מענין הבטה והסתכלות³² כמו מציץ מן החרכים³³ וכה"ג. ולכאורה ג' אלה הפי' אין ענינם דומה זל"ז כלל דהיינו ענין אור וזיו עם ענין [התחלת ה]פריחה והנצה וענין הסתכלות והבטה כו' שאין להם חיבור ושייכות זע"ז כלל, ועכ"ז בענין הציץ יש כל אלה הפי' וכולם אמת ([ו]כמשי"ת). אך ה[נה] ת[חלה] י"ל בתנאי שיהי' הציץ על מצח אהרן דוקא כנ"ל, ויש להבין תחלה בשרש בחי' אהרן כה"ג שהתורה נצחי' היא³⁴ וגם יש עכשיו בחי' אהרן כה"ג וענין הציץ שעל מצחו להיות לרצון תמיד כו'.

דהנה ידוע דאהרן הוא מז'³⁵ הרועים³⁶ כמ"ש והקימותי עליו ז' רועים³⁷ כו' שהן נק' רועים לישראל שנק' צא"ן קדשי"ם³⁸ וכידוע בכדו"ד³⁹, וענין הרועה צאן בגשמיות היינו שהוא מוליך [את] הצאן במקום מרעה טוב ומשגיח עליהם לזונם [oldpage_1076] ּ ולפרנסם תמיד במרעה טוב ושמן ולקבץ הנדחות ולהשקותם כו'. וכך הוא למעלה שנק' רועה ישראל [כ]אהרן שממנו נמשך