שיח, ד

כל היום¹⁴ אם לא שקדם לו בחי' הצמצום וההסתלקות דבחי' הגבורות דלילה שזהו כברייתו ש"ע ברישא חשוכא דוקא וא"כ שניהם כלולי' כא' ממש וד"ל. ושרש הענין ידוע שכל יסוד ההשתל' למעלה בבחי' הרוחניות האלקי' שמחי' כל העולמות מאין ליש הי' ע"י התכללו' זאת דצמצום ואח"כ התפשטות דוקא וכמ"ש בראשית ברא אלקי"ם¹⁵ דוקא שזהו שעלה במח' לברוא במדה"ד¹⁶ ואח"כ שיתף עמו שם הוי' דחסדי'¹⁷, שאם לא בחי' הצמצום בתחלה א"א להיות בחי' התפשטות דחסד שע"ז אמר עולם חסד יבנה¹⁸ כו'. ולכך גם בכל הברואים העליונים ותחתונים שנבראו מכח האור האלקי אין כל בריאה ובריאה למעלה ולמטה שאין בה ענין ב' הפכים הללו דצמצום והתפשטו' כא' כמו יום ולילה, והוא מ"ש והחיות רצוא ושוב¹⁹ שזהו אור וחיות האלקי בכלל שמחי' כל העולמות כמ"ש ואתה מחי' את כולם²⁰ שהוא בבחי' רו"ש כמו הנשימה בחוטם ודפיקו דלבא שהחיות עולה ומסתלק וחוזר ויורד, ובזה האופן חוזר תמיד [oldpage_תסה] ּ ומתקיים באופן זה דוקא (כמשי"ת). וכך הוא בכל הברואים הפרטיי' כשרפים וחיות דמרכבה שעיקר חיותם בבחי' רו"ש בהסתלקות והתפשטות יחד כמו שבכללות דמע"ב נבראו מדת לילה ומדת יום וערב קודם לבוקר שזהו כמו הרצוא שקודם לשוב וכלולים כא' דוקא כנ"ל וד"ל.

ויובן זה גם ברוחניות דנשמה האלקי' שנק' נשמה ע"ש הנשימה²¹ שנשמת רוח חיים באפיו (בבחי' מטי ולא מטי כמו דופק שברוח שבלב ברו"ש) שנק' נר הוי' כמ"ש כי נר הוי' נשמת אדם²² כאור הנר שעולה ויורד תמיד כו', שאנו רואים התפעלות הנשמה בתפלה שהיא בבחי' רו"ש באהוי"ר בתחלה רץ לבך בתשוקה והסתלקות ליכלל באור הוי' ואח"כ שוב בהמשכות גילוי אלקות בנפשו כמו ע"י תומ"צ וצדקה וכה"ג ונק' עלי' וירידה כא' כו'. והיינו ג"כ ענין מדת לילה ויום שזהו חשך ואור, כמו שאנו רואים בחוש שא"א לאדם לבוא לבחי' התפעלות אוי"ר בהשגה בהתבוננות בק"ש כ"א בהקדים תחלה השפלות ומרירות שנק' כובד ראש כמו שא' דאין עומדין להתפלל²³ אלא מתוך כו', דהא בהא תליא לפ"ע