שיא, ג

בין ב' הכרובים [דוקא] והי' שומע הקול מבין ב' הכרובים, א"כ משמע מזה עכ"פ דכל התורה כולה ניתנה למשה רק מבין ב' הכרובים הללו דוקא וד"ל. [ו]יש להבין לכאורה מה שייכות יש לב' כרובים הללו ומבין שניהם יחד דוקא שמשם יומשך התו"מ דוקא, והיינו בכל התנאים הללו שהכרובים יהיו פניהם איש אל אחיו דוקא ויהיו פורשי כנפיים למעלה כו' (ודוקא כאשר הב' כרובים מבין⁷ קצות הכפורת ומן הכפורת עצמו יעשה אותם כמבואר בפ' וכמ"ש בסוף אל הכפורת יהיו פני הכרובים⁸ דהיינו לאחר ש[י]הי' פניהם איש אל אחיו יתכללו להיות פניהם אל הכפורת).

והנה יש להקדים מ"ש למען אחיי ורעיי⁹ אדברה נא שלום בך דמשמע מזה דכנס"י נק' אחים ורעים ממש להקב"ה, וזה פלא דהלא אין ערוך אליו כלל ואיך יהי' ערך נש"י להיות נק' אחים ורעים ממש כו'. ועוד יש להבין מה שמסיים בזה למען בית ה' אלקינו אבקשה טוב לך¹⁰, הרי חלק לב' דברים הללו דהיינו שלום וטוב, בחי' שלום יהי' למען אחיי ורעיי דוקא אדברה נא שלום בך, ובחי' הטוב יהי' למען בית ה' אלקינו דוקא, וז"ש למען בית ה' אבקשה כו', ולכאורה הי' ראוי שיכלל ג'¹¹ הדברים כא[חד] דלמען אחיי ורעיי יהי' שלום וגם טוב או למען בית ה' יהי' ג"כ שלום ולמה חלקם לשתים דוקא כו'. ואמנם באמת פסוק זה מדבר בענין א' והוא מה שאמר למען אחיי כו' דאימתי נק' ישראל אחים ורעים להקב"ה רק דוקא כאשר בית ה' אלקינו קיים שאז יבקש טוב לך אז ידבר שלום למען אחיי כו', אבל בזמן הגלות שאין בית ה' אלקינו קיים אז אין ישראל נק' אחים ורעים כלל להקב"ה, וז"ש למען אחיי ורעיי למען בית ה' כו' דמשמע דהא בהא תליא דוקא דאימתי למען אחיי כאשר בית ה' כו' וד"ל. וזהו שכנס"י בזמן הגלות דוקא מבקשת מי יתנך כאח לי¹¹ כו', פי' מי יתנך כמו שהי' בזמן בהמ"ק שהיו כנס"י נק' אחים וריעים משום דבזמן הגלות לא נק' אחים וריעים, וע"כ בקשה מי יתנך כאח לי וד"ל. אך א"כ האיך מבקשת כנס"י דבר שא"א להיות כ"א בזמן [oldpage_908] ּ בהמ"ק כנ"ל, אלא מוכרח לומר דבקשה זו היינו מה שיוכל להיות שיהי' כאח לי גם בזמן הגלות כמו בזמן בהמ"ק, והוא ע"י מצות ת"ת דוקא שהן ד"א של הלכה שהוא במקום היכל ק"ק¹² ממש כמבואר בדרז"ל דמשחרב בהמ"ק אין להקב"ה בעולמו אלא ד"א של הלכה¹³ במקום היכל ק"ק כו' (כמשי"ת). ולפ"ז יתורץ גם הקושיא הא'