רצה, ג

מבחי' צ"ע¹⁹ דאצי', וממנה נמשך ונשפע כל אור וחיות [ו]מזון רוחני לכל העולמות בכל מיני שפע חיצוני' ופנימי' למלאכים ונשמות כמ"ש בזהר ע"פ מצמיח [oldpage_תל] ּ חציר לבהמה²⁰ כו', דמלאכים שמקבלים מצמיחת עשב הארץ העליונה²¹ נק' חציר כו' שנק' מאכל בהמה. ויש שפע פנימי' שנמשך מאה"ח העליונה לנשמות ומלאכים²² כמ"ש קדש [ישראל] לה' ראשית²³ תבואתו²⁴ כו' שנק' מאכל אדם, שהוא ענין הכח והעוז להחיותם במזון העליון דתבואות הארץ להיות בהם חיות [ה]אלק[י] למזון ממש להוסיף אור חדש במוחין ומדות אהוי"ר שלהם כמו אהוי"ר מהתבוננו', שנמשך לאדם בפרט ולכנ"י בכלל [בק"ש] באמרו ואהבת את ה' אלקיך כו' בכל לבבך בב' יצריך²⁵ [ב]נשמה [ו]גוף הטבעי ג"כ. וגם להיות בו כח המעשה בפו"מ להיות סו"מ וע"ט ולדבק במצות ה' לעשות אותם וחי בהם²⁶ חיי[ם] אמיתי' ממש מחיי החיים²⁷ כו', כדוגמת חיים ומזון שיחי' האדם מזרע פרי תבואת הארץ כו' שי[ו]צא ויצמיח ממנה להחיות כ"ח²⁸ כו' שבלעדי זה אין לו²⁹ קיום כלל. וכך הוא ממש כל בחי' אור וחיות האלקי הרוחני הנמשך לאדם [מ]ארץ העליונה לכל פרטי אור וחיות נפשו, או להחיות המוחין בתו"מ ועבודה שבלב בתפלה באהוי"ר שכלי' וטבעי', הכל נמשך מבחי' אה"ח דלעילא [דמפקא מזון העליון לכל העולמות. וז"ש אתהלך לפני ה' בארצות החיים ארץ עילאה וארץ תתאה דהיינו כנ"י דלעילא] וכנ"י דלתתא, וכנ"י דלעילא נק' ארץ עילאה כנ"ל ובירידתה והמשכתה למטה בנש"י בגופי' נק' ארץ תתאה דהיינו כנ"י דלתתא [שמהם מקבלים כל] [ה]עולמות כו' וד"ל (ובמ"א בפ' וישב³⁰ מבואר בפי' בארצות החיים ארץ עילאה בחי' בינה וארץ תתאה בחי' המל' ושניהם למעלה והוא מ"ש ישראל עלו במח'³¹ דבינה כו').

(ב) והנה מבואר לעיל³² במשל ארץ הגשמי' שיש בה ב' סיבות לצמיחה כל צמח שבהארץ³³, א' מן הזרע שזורעים [בה]. והב' מכח העליון הניתן בכח הצומח שבה להצמיח כל צומח כו'. וכך יובן בנמשל בכנ"י שלמטה³⁴ שהוא כמו כנ"י שלמעלה [ש]מקבלת אור הזרוע [לצדיק עליון] כו', כך כנ"י שלמטה [ש]נק' ג"כ בשם צדיק כמ"ש ועמך כולם צדיקים³⁵ ממש³⁶, ולא שיכוין בזה בשם התואר בבחי' מדרגת צ"ע³⁷ בדביקות והתקשרות אמיתי' [שה]איך אפשר שיהיו כולם צדיקים גמורים. אלא הכוונה על שרש הנשמות שבגופי' שכלול[ים] מב'