רצג, ב
להמשך אחריהם לכתחלה, אך14 כשבאים אליו פתאום ונתפעל מהם מיד הוא במרירות על ההתפעלות כו'. נמצא שאין עניני עוה"ז עיקר רצונו להמשיך כל עצמותו אליהם, והיינו מפני ששורה בנפשו הבהמית הארת ניצוץ אלקות בבחי' או"פ שכל בשכל ומדות במדות דהיינו שכל כחות נפשו הבהמית הם לה' בשעת התפלה ע"י הארת כחות15 נפשו האלקי' בהם בהתגלות גמור, דהיינו שיש לו בחי' ראי' בהעמקת שכלו הנולד מאין ליש כו', ויש לו תשוקה במדות שבלב ברשפי אש16 אוי"ר כו'. אבל לאחר התפלה שנסתלקו הארות ניצוצו' אלקו', מיד כחות נפשו הבהמי' נמשכין אחר עניני עוה"ז, אבל מ"מ נתגברו הארות17 אלקו' בשעת התפלה עד שיהי' לו עיקר הרצון (דהיינו בחי' יחידה) שלו18 שיעבוד ה' במוחו ולבו [תמיד], וזהו התענוג שלו התמידי19 ועניני עוה"ז יהיו מאוסי' בעיניו להמשך אחריהם [oldpage_עב] ּ אף שלא נהפכו מרע לטוב כלל עדיין, והוא בכל טבעיות שלו כמו שהוטבעה נפשו הבהמית אם שפלות או התנשאות או חמימות או קרירות כו'20 ולא נשתנה שום טבעיות שלו עדיין מחמת הארת נפש אלקי' בתפלה, אלא שהם כפופים לפעול פעולה אלקית מה שאין זה מהותם, ולא בע"כ הם פועלים אלא ברצון וחשק דהיינו מדות הגשמיי' שבבשר הלב מתפעלים לאלקים חיים ברשפי אש התשוקה כמו שהם חושקים לעניני עוה"ז, אבל לא נהפך חשוקת העוה"ז שלא יהי' בלב שום תשוקה כלל לעניני עוה"ז רק לה' לבדו כו'. נמצא שהם כפועלי' ועושים עבודה ברצון וחשק אבל אין זה עצמיות שלהם כו'. וה"ז כמשל העבד המביא כל הצטרכות בני21 הבית אכילה ושתי' מן השוק דהיינו בשר ותבואה שהיו בשוק ובמקום רחוק מן בני היכל המלך ואין דרכם להתבזות בשוק ולקנות בשר כו', אלא זהו עבודת עבד שבבית לילך בשוק ולהביא מן השוק לבית כל הדברים המצטרכי' לחיות בני היכל המלך. אבל הדברים שהוא מביא עדיין הם מגושמים מאד ואינם ראוים לאכילה כלל וכלל כמו דגן התבואה וגשם הבשר22 החי שאינם ראויים להיות חיות מאכל לבני ההיכל עד שיבשלום באש ויהפכו ממהות גשמיותם למהות רוחני דק שיהי' בו טעם מאכל והוא ע"י אפיי' ובישול כו' וד"ל.
ועפ"ז יובן בענין הבאת קליפת נוגה הוא כחות נפשו הבהמי' להיות פועלים פעול[ת נפש ה]אלקי' בתפלה הוא כמשל הבאת העבד התבואה והבשר23 ממקום רחוק, כמו"כ הרוח הגסו'
הערות
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.