ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"ב</h1><h2>פרשת משפטים</h2><h3>כי תקנה עבד עברי</h3>רפד, ב

רפד, ב

שרש ענין הקנין מהו, דהנה ידוע ומבואר [במ"א] בענין קונה שמים וארץ6 וקונה הכל7 כו' מהו ההפרש בין בריאה לקנין דמ"ש בראשית ברא8 כו' וכן בורא שמים וארץ9 כו' (כידוע דג' לשונות בורא יוצר [ו]עושה הן ג' עולמות דבי"ע והקנין בבחי' אצי'10 שהוא רק מהעלם לגילוי) דהבריאה11 לא שייך רק בדבר שהוא מחודש מעיקרו דוקא דהיינו בדבר שנתחדש יש מאין ממש כמ"ש אם בריאה יברא [ה'] ופצתה האדמה11 שזהו דבר חידוש יש מאין שנתחדש12, וכידוע בענין חידוש יש מאין דהיינו שלא הי' הדבר במציאות[ו] כלל בתחלה רק עתה הנה הוא מתהווה ומתחדש מציאותו יש מאין כו'. אבל הקנין הוא עד"מ הקונה הסחורה שמוציאה מרשות המוכר לרשותו שאין זה התחדשות כלל בגוף הדבר לומר שנתחדש מציאותו ברשות הקונה, שהוא הדבר13 כמו שהי' בהווייתו היתה ברשות המוכר בלי שום שינוי כלל רק שינוי הרשות בלבד כו' רק מה שהיתה ביד המוכר נק' העלם [ה]דבר [oldpage_תכו] ּ וכאשר בא לידי הקונה נק' גילוי ההעלם אחר שהוציאה לרשותו כו'. וכמשל זה נק' בשם קנין למעלה14 שהוא למעלה מבחי' הבריאה דהבריאה הוא יש מאין כנ"ל והוא התהוות העולמות מאין ליש שנק' מחודש, אבל באצי' עצמו מה שנאצלו [ה]ע"ס מן המאציל זהו נק' בשם קנין לבד דהיינו שיצאו מן ההעלם לגילוי בלבד, וכידוע דע"ס דאצי' היו כלולים בהעלם עצמו' המאציל ונק' ע"ס בלי מ"ה בלי מהות14 וכאשר באו לידי גילוי במציאות ע"ס זהו כמו הקנין שהדבר יוצא מרשות לרשות לבד כי אין כאן התחדשות כלל בגוף הדבר כו' (וכמו15 קונה שמים וארץ דודאי שו"א באו בבחי' חידוש הבריאה יש מאין ולא בבחי' קנין מהעלם לגילוי לבד, הענין הוא דלגבי עצמו' המאציל שוה אצי' ובריאה16 דכמו שהאצי' הוא בא רק מהעלם לגילוי בבחי' קנין כך קונה שו"א לפי שאין שם בחי' מעלה ומטה כלל כמשי"ת כו'17 ). וזהו כי תקנה עבד עברי דקאי במשה דוקא לפי שמשה הוא הקונה להביא ההעלם לגילוי כמשי"ת, וע"כ א' למשה דוקא כי תקנה ע"ע שמלבד שהוא הקונה למעלה עוד זאת יעשה במה שממשיך הדעת מאצי' לבריאה לנשמות דבי"ע כנ"ל18 שגם הם יהיו בבחי' אדם דאצי' שהוא נק' בשם קנין אע"פ שמצד עצמן הן נשמות דבריאה בחידוש יש מאין ולא בבחי' קנין אבל באמצעות הדעת דאצי' שממשיך בהם יוכלו לבא לבחי' קנין גם הם וד"ל.

הערות

  1. 6. קונה שמים וארץ : לך יד, יט. כב. ראה מאמרי אדה"ז כאן ע' רנד (נוסחא שני') וע' רנז (נוסח א').
  2. 7. וקונה הכל : תפילת העמידה.
  3. 8. בראשית ברא : בראשית א, א.
  4. 9. בורא שמים וארץ : וכ"ה במאמרי אדה"ז כאן. לעיל רעח, ב. ישעי' מב, ה [ושם: בורא השמים. . הארץ]. מה, יח [ושם: בורא השמים. . הארץ]. סה יז [ושם: בורא שמים. . וארץ].
  5. 10. בורא יוצר [ו]עושה. . דבי"ע והקנין. . אצי' : פע"ח (שער ר"ח) שי"ט, פ"ג.
  6. 11. דהבריאה : מכאן נעתק בהמשך תרס"ו ע' קסא (בשנוי קל).
  7. 11. אם בריאה יברא. . האדמה : קרח טז, ל [ושם ואם — וכ"ה במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן ע' רנד. אבל בהמשך תרס"ו הובא כבפנים].
  8. 12. יש מאין שנתחדש : אד: שנתחדש מאין. אבל בהמשך תרס"ו הובא כבפנים.
  9. 13. שהוא הדבר : שם: שהרי היא.
  10. 14. למעלה : ע"כ נעתק בהמשך תרס"ו שם.
  11. 14. ע"ס. . בלי מהות : ס"י פ"א, מ"ב ובמפרשים שם.
  12. 15. וכמו : אד: ומ"ש.
  13. 16. שוה אצי' ובריאה : ראה גם לעיל פ' בשלח קלה, א הערה 105.
  14. 17. כו' : שם: בעז"ה.
  15. 18. כנ"ל : בד"ה ואלה המשפטים — שנדפס לפנ"ז.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.