רפא, ד

הכסא⁶ כו', ואיך א' וזרעתי זרע בהמה כו' איך יזרע [ה]אדם בהמה כו', אך הנה ידוע דאדם ובהמה הוא בחי' מ"ה וב"ן דאדם גימט' מ"ה⁷ ובהמה גימט' ב"ן⁸ וז"ש אדם ובהמה תושיע ה'⁹. והענין הוא שיש ב' מדרגות בנשמות א' מה שהנשמה האלקי' נק' ניצוץ כמו הניצוץ שנמשך אחר השלהבת מאליו, כך נר ה' נשמת אדם¹⁰ שמתפעל שכלו ומדותיו [oldpage_812] ּ באוי"ר ממילא בהתפעלות אלקי' כמו משכני¹¹ כו' וזהו בחי' נוק' בחי' מקבל שנמשך אחר המשפיע כמו אחרי ה' תלכו¹², ואעפ"י שמתפעל ע"י השגה דוקא אך זהו האות שאינה מרגשת כלל בחי' גילוי אור האלקי אשר בהשגתה רק מרגיש ההתפעלות לבדה והוא ההתלהבות לה' לבד, אבל בהארת אור האלקי שבהשגה זו שמחמתה נתפעל בלתי מורגש אצלה כלל בבחי' דעת והכרה. וכמו התפעלות המלאכים כשאומרים שירה אעפ"י שמשיגים אלקות ומן ההשגה יבאו להתפעלות אוי"ר מ"מ לא בא האור האלקי בהשגתם בבחי' הרגשה והכרה בדעת רק מתפעלי' באוי"ר לבד כפני ארי' ששואג¹³ כו' (וכמו שיש הרבה שמתפעלי' באהבה אלקי' מצד הטעם והדעת כי הוא חייך¹⁴ וכה"ג מפני שמחיה את הכל כו', אבל אין מרגיש חיות התפעלות שלו רק באהבה לבד ולא מרגיש חיות בהשגתו כלל). וכמו הבהמה גשמי' [ש]מפני שאין בה בחי' הדעת דאדם אין בה בחי' [ה]הרגשה וההכרה לידע מחיי נפשה ולא [ת]רג[י]ש כלל מה ה[י]א אם חי או צומח וכה"ג לא תרגיש בזה שתתפעל נפשה למאכל עשב מהו העשב ואיך שנתפעלה רק עצם ההתפעלות לבד וגם ההתפעלות לא תרגיש כו'. אבל האדם שהוא בר דעת והכרה ע"כ יש בו בחי' ההרגשה בעצמו במה שמתפעל באיזה דבר מאכל בטעם טוב שבו כמו שיודע ומרגיש ומכיר היטב בחיי נפשו איך שהוא חי כו', ולא שזהו רק ידיעה בשכל לבד אלא הכח המרגיש ממש כמו שאנו רואים בצער כמו בהכאת מכה שהאדם מרגיש יותר מן הבהמה כמו יוסיף דעת יוסיף מכאוב¹⁵ כו' והבהמה לא תרגיש כ"כ (וגם באדם עצמו בפנים ירגיש הכאב יותר מבאחוריו כו' וכמ"ש במ"א), וכן בהתפעלו' המדות ירגיש האדם בנפשו יותר וכ"ש התפעלות השכל והרצון והתענוג מרגיש ביותר כו'. וזהו עיקר בחי' הדעת שאינו הידיעה בשכל לבד אלא בחי' ההרגשה¹⁶ וההכרה¹⁷ כמ"ש במ"א