רסט, ב

והנה תחלה יש להבין פי' המלות של זה המאמר במ"ש ברזא דשמא קדישא איהו מלך כו', דהנה סתם שמא קדישא הוא בחי' מל' דא"ס, וגם ע"ס דאצי' הנמשכי' ממל' דא"ס נק' בחי' שם בלבד על היות בחי' מל' דא"ס ג"כ רק בחי' שם בלבד מעצמו' הא"ס, וידוע דבחי' מל' דא"ס שרש לי"ס דאצי' ע"כ נק' גם הי"ס שמא קדישא. והיינו שאמר ברזא דשמא קדישא דהיינו בחי' מל' דא"ס שנק' רזא דשמא קדישא איהו מלך וכהן דמשמש תחותי' כו', פי' איהו מלך היינו בחי' בינ"ה דאצי' שהיא בחי' גילוי האור מאין ליש.

ומ"ש בין לעילא בין לתתא היינו בין בעולם האצי' שהוא לעילא ובין בבי"ע שהוא לתתא אית מלך וכהן, בחי' מלך היינו בחי' המשפיע וכהן הוא המשכת את המלך לגרום את ירידת השפע מן המשפיע עד"מ המשרת את המלך שמביא כל עבדיו לפניו ואין מלך בלא עם³ כידוע, וכמ"ש ברוב עם הדרת מלך⁴, א"כ ע"י המשרת הזה נעשה מלך על עם כי המשרת מביא את העם לפניו ואזי נק' מלך עליהם ובלתי הבאתו לא היו העם נמצאים לפני המלך ולא הי' נק' מלך כשיושב לבדו. וכך הוא למעלה בענין ירידת אור השפע מן המאציל באצי' הנה בחי' בינה נק' מלך להיותה מאיר ובא בבחי' גילוי אור וכמ"ש אלקים חיים ומלך עולם⁵ עולם זה הוא עולם הנאצל ומלך של זה העולם הוא בחי' בינה שנק' אלקים חיי"ם⁶ כידוע. ובחי' כהן דמשמש תחותי' היינו בחי' חסד דאצי' דהיינו בחי' אהבה אשר היא בבחי' תענוגי' ונק' אהב"ה בתענוגי', ולהיות כי בחי' החכ' הוא בבחי' העלם עדיין ואינו מושג כידוע ע"כ אין העונג נרגש בחכ' אבל בבינה⁷ שהוא מושג ע"כ האהבה שנולדה מההשגה יש בו הארת העונג. וע"כ יש במדה זו כח ועוז להמשיך גם לב אחרים הנפרדים כענין דוגמת דברים היוצאים מן הלב שפועלים אהבה בלב זולתו כמים הפנים⁸ כו', וזהו ענין העלאה מלמטה למעלה שהרי האהבה שנמשכי' בה הנפרדים למעלה הוא בא בדרך העלאה מלמטה למעלה. ואמנם כדי שיהי' אור אהבה זו בהם מלמטה למעלה לזה נמשך כח ועוז להם מלמעלה למטה, והוא בחי' אהבה העליונה של המשפיע אל המקבל וכמ"ש אהבת עולם אהבתיך⁹ ע"כ משכתי"ך חסד אהבת עולם היינו חסד זה דמשפיע שיורד מלמעלה למטה כדי להמשיך את המקבל אליו בהתפעלו' אהבה מלמטה למעלה, [oldpage_שצד] ּ וזה הי' מדריגת אהרן הכהן שנא' בו בהעלותך את הנרות¹⁰ וכמ"ש במ"א שהי' בכחו להעלות כללות נ"י באהבה מלמטה ע"י המשכת אהבה שהמשיך בהן מלמעלה