תנד, ג

ביאור על התורה פ' פקודי¹⁴¹

ובכ"ז יובן שרש ענין השס"ה ל"ת שהוא דבר שנגד רצונו ית' כמו לא תאכל חלב ודם וכה"ג אעפ"י שאינו רק שב ואל תעשה לבד יש בזה שרש עליון יותר מן המ"ע, דהיינו ששרש הל"ת הוא למעלה מכל ההשתל' הבא בבחי' גילוי אור מן ההעלם מאין ליש בחו"ב כו' שאינו אלא אחר הצמצום והעלם דעצמות כנ"ל, אבל בבחי' העלם דעצמות ממש הוא שבא בלאו דל"ת דוקא, להיותו רק בבחי' שליל[ה] במה שהוא ית' מושלל ומופשט מכל דבר כזה¹⁴² המנגד אליו שע"כ ציוה עליה רק בל"ת שלא יהי' דבר זה פוגם ומסתיר לאור [ה]עצמ[ו]ת ממש כו' (וכמ"ש הפושעים בי בגופא דמלכא¹⁴³ ממש שהוא פנימי' דאור הכתר טרם שמתצמצם באור דחכ' כנ"ל). ונמצא שאין מקור¹⁴⁴ דעצמות בא שם בבחי' גילוי אור במ"ע כ"א בבחי' העלם שזהו [ב]העדר היפוכו לבד שהוא רק בחי' הביטול בטל רצונך¹⁴⁵ כו', שאינו רק שלא יהי' מסתיר ומנגד לקדושה האלקי' לבד בשב ואל תעשה כמו לא תלבש שעטנז¹⁴⁶ ולא תאכל חלב