תמח, ג

בעזר"ה יום א' דפסח (ביאור שני לתורה דאלה פקודי המשכן כו')

[oldpage_תרסד] ּ להבין שרשי הדברים הנ"ל¹ ע"פ אלה פקודי המשכן² משכן העדות אשר פקד עפ"י משה כו'. הנה כתיב שאו מרום עיניכם וראו מ"י ברא אל"ה³ פי' מ"י הוא בחי' בינה⁴ הנק' אם הבנים⁵ ולהיות כי יש בה חמשים שערים ונק' חמשים שערי בינה⁶ כידוע לכך נק' מ"י שמספרו חמשים⁷, ומ"י ברא אל"ה שתולדות המדו' נולדו מן השכל וההתבוננו' והתפעלות השכל נק' שער"י בינ"ה כידוע, ויציא' והמשכת התפעלות השכל ללב שבו משכן המדו' אוי"ר וענפיהן נצח והוד וכו' נק' אל"ה להיותם ששה מדו' וכל מדה כלולה מששה שמספרו ל"ו⁸ כו' ולהבין איך כל מדה כלולה מששה המדו' הנה מבוארי' המה בכוונו' הספירה⁹ ביום הא' ספי' חסד שבחסד וביום הב' גבורה שבחסד וכו' עד מל' שבחסד שהיא השביעי' ואינה במנין הששה מדו'¹⁰ כידוע.

וביאור ענין חסד שבחסד וגבורה שבחסד כו', הנה ידוע שהאהבה נק' חסד כמ"ש אהבת עולם אהבתיך¹¹ ע"כ משכתיך חסד וחסד שבחסד היינו אהבה הנגלית מתוך האהבה המסותרת, כמו אהבת האב לבנו כשהיא מתגלית לעיני הכל הגם שאין בה התחדשו' כי אהבתו טבעית אליו בתמידו' אך יציאת' בגילוי זה מתוך ההסתר המוטבע נק' חסד שבחסד כמו שהחסדן מצד טבעו כאשר מתחסד עם הבריו' כו'. ובחי' גבורה שבחסד הוא בחי' קו השמאל שבמדה זו והיא מעצמו' המדה אלא שמלובשת האהבה בדבר שהוא היפכה, דהיינו כמו לשנוא מי ששונא לאוהבו וכיוצא שהשנאה הזאת גבורו' ודינין היא והיא נמשכה מצד האהבה שאוהב לאוהבו. וכן אהבת האב לבנו גורמת דוקא שיכהו בשבט מוסר על הטותו מדרך הטוב שלולי האהבה לא הי' כועס עליו כלל, וכיוצא בזה בכל מה שיתפס אור האהבה בלבוש שהוא היפכה נק' גבורה שבחסד, כלומר הדין המסתעף רק מצד האהבה שדין זה מעצמו' מדת האהבה הוא ונק' גבורה שבחסד, והם נקראי' בחי' גבורו' ממותקו' כמ"ש במ"א (בענין קללו' שבמשנה תורה שיהופכו לברכו'¹² מפני שמתוך האהבה נאמרו וכאשר יבוער הרע יגלה אור האהבה שבהן). ובחי' תפארת שבחסד הוא דוקא כאשר מתפאר ומתייפה ע"י השפעת הטוב והחסד הזה בעיני הבריו' שזהו מצד היופי שיש במדה זו מפני שיש חסד שהוא יפה ומייפה בתפארת