כב, ב

מכלי הגבלתם שכלולי' בהשגת שכל ומח' עיונית דבינה בחי' ה"א עילאה בבחי' עיבור (כרגל הקצר שבה"א עילאה שנק' אימא עילאה (והוא תושבע"פ שבבינה שנק' תורת אמך שמקבל מאור אבא פנימי' ח"ע שבתושב"כ כו'), זהו ענין הגאולה השני' שיהי' ע"י משיח שיהי' העברה בנהר פרת כמ"ש הפך ים ליבשה⁹¹⁶ בנהר יעברו ברגל להבא כו' כידוע שזהו ההעברה בנהר דבינה ה"א עילאה שהוא במח' שמצמצם ומעלי' לאור החכ' שנק' אין ונעשה בבחי' יש בהשגה מורגשת (והן אוי"ר שמכוסי' ונעלמי' בהשגה ומח' עיונית כידוע). והעליה גם ממיצר מ"י דבינה נק' בחי' לידה וגאולה שהוא להעלו' למדרג' דאור החכ' עצמה כמו שה[ו]א בבחי' אין ממש ולהתפשט מבחי' יש דהשגה כענין מה פשפשת כו' משום דלית מח' והשגה תפיסא בי' כלל, לפי שהשגה ומח' הוא בחי' לבוש והעלם להעלים לאור אמיתי' דא"ס ב"ה שהוא למעלה מכל השגה ותפיסא במוח בינה כו', והוא שנק' ביטול היש דהשג' לאין שהוא בחי' ראי' דחכ' בעין השכל כראי' חושיי' ממש שרואה במהו' ועצמו' הדבר כמו שהוא ממש, ולזה אינו דומה שמיעה לראי'⁹¹⁷ כלל דאע"פ ששומע ומבין ומשיג לאמיתי' הדבר מ"מ זהו בשמיעה מרחוק שמשיג רק המציאו' ולא במהות ועצם כלל משא"כ בראי' עין מקרוב כו' כידוע. וכך הוא ההפרש בין בחי' שמיעה מרחוק ה' נראה ל[ו] בהשגה והבנה במח' עיוני' כמו בהתבוננו' בק"ש שא' שמע ישראל בשמיעה והשגה דוקא שה' אלקינו הוי' אחד פשוט כו', ולע"ל בימות המשיח הרי עין בעין יראו⁹¹⁸ בבחי' רא[י'] דחכ' שנק' אין ממש שהוא רואה בעין השכל כראי' חושי' מקרוב במהו"ע א"ס ב"ה כמ"ש וראו כ"ב⁹¹⁹ כי פי הוי' כו' וכן א' אז כולם ידעו אותי⁹²⁰ ממש וכה"ג (ומעין זה הי' גם במ"ת שראו את הנשמע⁹²¹ כו').

וזהו שא' גם עלה לרבות עלי' גדולה מביאת א"י דגם שביאתם לא"י הי' עלי' יותר ממ"ת שהוצרכו לירידה ב' בשביל עלי' זאת והוא מה שהלכו במדבר העמי'⁹²² נחש שרף ועקרב⁹²³ והיו מנוסי' בנסיונו' ברעב ובצמא כמ"ש ויענך וירעיבך כו', עכ"ז לא הי' עלי' שלימה בא"י אחר שחטאו בימי השופטי', וגם בימי דוד ושלמה בבנין בהמ"ק בגילוי אורו' עליונים בכלים דמל' בשלימות בקיום המצות וקרבנות כו' עכ"ז לא הוטהרה הארץ אע"פ שנק' ארץ חפץ⁹²⁴ וארץ אשר ה' דורש אותה⁹²⁵ כו' כי גבר שם יניקת הק"נ בתערובו' רע עד שנחרב הב"ר וב"ש ויצאו ישראל בגלות בח"ל בארץ העמים ושכינה עמהם כידוע. אך