רה, ד

וזהו עד יעבור הא' בחי' שם הוי' כי בחי' עלי' הא' הנ"ל בי"ס דא"א זהו בשם הוי' עדיין דקוש"י כתר¹¹⁰¹ דחכ' [ו]יו"ד חכ' וה' בינה¹¹⁰² וי"ו מדות כו' שהוא העלם וגילוי דחו"ב ומדות דאצי' ממש, אבל בג"ר דע"י [oldpage_רצו] ּ שעולה במל' דא"ס שם הוא למעלה משם הוי' בגילוי עדיין כנ"ל שהוא בכח היולי דעונג הנעלם מקור כל התענוגים כו' שלמעלה מהיות מקור לרצון וחכ' ומדות כו' וד"ל. ועכ"ז גם זה עולה בעצמו' א"ס ב"ה כמ"ש כי עמך מקו"ח באורך העצמי ממש נראה אור בעוה"ז שז"ש עם זו קנית ממש כו'. והענין הוא כמבואר למעלה בענין קחם על זרועותיו שביצי"מ הי' השפל' היד הגדולה ויד החזקה¹¹⁰³ דא"א כו' ולע"ל יגביה לישראל ביד הגדולה דחסד דע"י [וא"א] למעלה הגבה מאד נעלה מראשו הנק' רדל"א¹¹⁰⁴ כו' (דהיינו למעלה [גם] מג"ר דא"ק¹¹⁰⁵ כענין וכל קומה לפניך כו' קומת א"ק¹¹⁰⁶ דראשו בקו"ח וסופו בעשי' כו' ונק' אדם דבריאה לבד [כ]אדה"ר כו') כמ"ש במ"א בענין וישא אהרן את ידיו¹¹⁰⁷ שנש[י]את כפים [עו]לה במקיף [הכללי] דיחידה שלמעלה מעלה הרבה [מן הראש]. וזהו שנא' וידינו פרושות כנשרי שמים¹¹⁰⁸ כו' והוא שמאיר בידינו דוקא שהרי יכול להגביה ידיו באורך למעלה מראשו והוא שאנו רואים בסיפוק הידים בשמחה גדולה או להיפך בעוצב כו' שמאיר בזה מעצמות המקיף דיחידה (שמתפשט בד"א שלו¹¹⁰⁹ בלבד) (כמשי"ת¹¹¹⁰ ) שזהו מאמר דבראשית שימצא בחו"ג דמ"ה דוקא¹¹¹¹ וד"ל. וזהו המשך הפסוקי' תפול עליהם אימתה ממל' דא"ס [עצמו] לע"ל, בגדול זרועך בחי' היד הגדולה דא"א שעולה למעלה מראשו שע"ז א' אראנו נפלאות ליש"ס, שישראל זה ראה היד הגדולה הזאת בירידה והשפלה למטה בכח¹¹¹² א[חד] לירידה ע"ד העלי'¹¹¹³ כנ"ל וד"ל. עד יעבור בנחל מצרים בז"ת דבינה עד יעבור עוד בז"ת דע"י שלא ע"י חו"ב דא"א מעונג הנעלם במורגש בהעברה הב' בנהר פרת כנ"ל, עם זו קנית בעוה"ב שנק' חד חרוב¹¹¹⁴ לעלות למעלה עוד¹¹¹⁵ גם מעונג המורגש דעוה"ב שנמשך מעונג הנעלם דעדן והוא מה שא' דת"ח אין להם מנוחה אפי' בעוה"ב שנא' ילכו¹¹¹⁶ מחיל אל חיל¹¹¹⁷ כו' שזהו שם דוקא נשמחה בו ממש שלמעלה מחיי העוה"ב כמ"ש במ"א וד"ל.