קפד, ד

הי' מאיר גם בחושך כמו באור משום דקמי' כחשיכ"ה כאור"ה כו' וע"כ ביקש משה שלא תשרה שכינה כו' רק ע"י בחי' הבדלה זו דוקא א' ונפלינו כו' וזהו עז"י וזמר"ת י"ה כנ"ל וד"ל).

זה אלי ואנוהו כו'. הנה פסוק זה קאי אדסמיך לי' שא' עז"י וזמר"ת י"ה כו', שבתחלת [oldpage_רסג] ּ החציבה הנ"ל נחצב רק ב' אותיות די"ה דשם הוי' שזהו וזמרת י"ה כנ"ל, והיינו בחי' הנסתרות שבתורה שאין זה רק בחי' הגילוי מן ההעלם דנקוד'⁸⁹⁸ די[ו"ד] שהוא בבחי' העלם ויצא [לחוץ] לגילוי (כמו גילוי סוד ה' דסתים דאורייתא שיתגלה בימוהמ"ש וכה"ג), ואח"כ נמשך ונתגלה עוד למטה בחי' אותיות דו"ה דשם הוי' שהן בחי' הנגלות שבתו"מ כמ"ש והנגלות לנו ולבנינו⁸⁹⁹ כו' והיינו ו"ה, [ד]וי"ו הוא התורה הנגלית לנו וה"א הוא המצוה כמ"ש והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם⁹⁰⁰ כו', וזהו ואנוהו שהן אותיות ו"ה הנרמז בתיבה זו דואנוהו (כמשי"ת), שבכללות היינו שם הוי' בשלימותו. אך בתחלה א' וזמרת י"ה ואח"כ ו"ה במ"ש ואנוה"ו (ומבואר למעלה שיש יתרון מעלה בתו"מ הנגלות יותר מן הנסתרות לפי שנתחב"ס דוקא שהוא לעשות צדק"ה ומשפ"ט כו' ע"כ כאן אמר זה אל"י לנוכח שהוא בחי' הגילוי דעצמות אוא"ס ממש למטה כמו שהוא למעלה כו' כמו שיהי' בעוה"ב כמשי"ת). והנה מ"ש זה אלי לנוכח ממש זהו כדוגמא שיהי' התגלות עצמו' א"ס ב"ה ממש בעוה"ב דוקא (כמ"ש שם נשמחה בו ממש כנ"ל) לפי שבקי"ס הי' ההארה והגילוי מעין הגילוי דעוה"ב שא' ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה לנוכח שכל א' מראה באצבעו⁹⁰¹ ואו' הנה אלקינו זה כו' וע"כ א' זה אלי לנוכח וע"כ ארז"ל דראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל כו'.

וביאור הענין ומה שייך גילוי זה למ"ש ואנוה"ו בבחי' ו"ה דשם הוי' דוקא כנ"ל, הנה יש להקדים תחלה ביאור מ"ש בסיפא דהאי קרא הנה אלקינו זה קוינו לו כו', דהנה ארז"ל עמ"ש אשר אנכי מצוך היום היום לעשותם⁹⁰² ולמחר לקבל שכרם דשכר מצוה בהאי עלמא ליכא⁹⁰³ רק היום לעשותם בלבד כו', ויש להבין מהו ענין לעשותם דמשמע לעשות את המצות שיהיו נקראים מצות הוי' למעלה שזה תלוי בישראל למטה דוקא וכמ"ש ועשיתם את כל מצותי⁹⁰⁴ כו' ובלתי מעשה המצות למטה לא נק' מצות הוי' למעלה כלל, והלא מבואר בזהר דרמ"ח פקודי' הן נק' רמ"ח אברים דמלכא למעלה כנ"ל וזהו שנק' מצות"י ממש וא"כ מה צריך לעשות אותם למטה. אך מבואר למעלה דע"י אתעדל"ת במצות גשמיות שישראל עושי' למטה עושים הם למעלה בחי' המצות העליונות שיאיר גילוי אוא"ס