רה, ב

שלמעלה מכל בחי' טבעי' הרצון כו' כמובן ממשלים הנ"ל ה"ז עולי' כולם כא' כנ"ל וד"ל. ולפ"ז הרי יובן דבחי' ז"ת דע"י ששם מתעל[י]ם כל ע"ס דא"א הוא למעלה מחג"ת דע"י שמלובשי' בצמצום בגולגלתא דמו"ס¹⁰⁷⁹ דא"א כנ"ל, וא"כ מובן ממילא דגם בחי' ג"ר דע"י שלמעלה מז"ת דע"י הנק' תענוג העצמי דמדות המרומם בנפשו (כמו בעת חתונתו [ועת התמנות גדולתו] וכה"ג) גם זה יתעלה למעלה ממנו, וזהו בחי' עלי' הב' דפנימי' הכתר בכלל [ש]זהו ג"ר דע"י שנחשב מסוף עולם הא"ס שהוא מל' דא"ס ([ד]מל' דא"ק נחשב בכלל מל' דא"ס שמלובש בקו"ח כו'). וענין עלי' זאת היינו ש[י]עלה [מדריגות] ג"ר דע"י שלמעלה גם מאה"ר בתענוגי' שהן המדות והוא התענוג העצמי שבעצם הנפש בעצם כח השכל להשכיל כל שכל שנק' נפש השכלי' שמכח התענוג העצמי הזה הוא שנתרבה [ונתגדל] כל עיקר כח המשכיל הזה [להשכיל כו'] (כמו שאנו רואים שכל עיקר ומקור הראשון לנביעת מקור החכ' והשכל הוא ממקור התענוג הנעלם שבעצ[ם] הנפש), כמו¹⁰⁸⁰ בחי' תענוג המרומם הנ"ל כמו בעת שמחתו וגדולתו או בגמר מלאכתו בבנין וניצוח מלחמה וכה"ג בבשורה טובה זהו הכל בגילוי אור התענוג המורגש בעצם נפשו, אבל לא בבחי' [ה]העלם ומקור כל הע[ונ]ג הגלוי כו', ואין לעונג המורגש ומורכב בדבר מה ערך כלל לבחי' עונג הנעלם ופשוט בלתי מורכב בדבר [מה] רק שהוא בחי' כח היולי עדיין להיות ממנו מקור מציאות כח נביעת של דבר מה, כמו נביעת השכל וכח האהבה בתענוגי' וכח הטפה הרוחני' המוליד וכה"ג (בל"א דער קוועלין¹⁰⁸¹ אין מקור התענוג בלחלוחית עונג הרוחני שבמוח בהעלם) כמו שעונג המורגש בבשר וחלב מרצון¹⁰⁸² העצם ומגדל הבשר בעיד[ון] גשמי' [oldpage_592] ּ כך ברוחני' ממש). וזהו ענין עלי' הב' גם בבחי' ג"ר דע"י שלמעלה גם מעונג המורגש והוא שנק' עתיקא דעתיקא¹⁰⁸³ שהוא מקור כל התענוגי' [ה]עליונים שמאירים לעולם הנאצלי' כו' (ע"י¹⁰⁸⁴ התלבשות ז"ת דע"י בא"א כנ"ל) כמ"ש כי עמך מקור חיים מקור כל התענוגי' כו' שגם בחי' המקור החיים הזה (כמו מקור התענוגי' שבעוה"[ב] וגעה"ע נמשך למטה ביו"ד וה' דשם הוי') עמך טפל ובטל, והוא במל' דא"ס ששם א' נשמחה בו לשון נסתר ונעלם והוא בבחי' שעשועי' העצמי' דעצמו' אוא"ס כמו שהוא ממש שאפס קצהו יאיר בעוה"ב דכתי' ונחי' לפניו ממש¹⁰⁸⁵ (כמשי"ת) שזהו נשמחה בו ממש והוא בא רק משמחה ש"מ ותענוגים ש"מ¹⁰⁸⁶ דוקא עכשיו [(כמשי"ת)]. וזהו אראנו נפלאות ל' רבים שהן ב' מיני עליות [עלי'] הא' ליש"ס זה [ש]הן בחי' מדות דא"א הנ"ל בז"ת דע"י בעונג המרומם העצמי ממש כנ"ל, ועלי' הב' ליש"ס זה בעלי' דג"ר דע"י שהוא בחי' עונג הנעלם בהעלם¹⁰⁸⁷ מקור כל התענוגי' שבשכל ומדות בתענוג