רלט, ג

אש דמל' בבחי' אשא אוכמא דוקא כמ"ש שחורה אני¹⁰⁸¹ כו' שזהו בחי' רצוא דוקא, כמו טבע האש השורף לעלות למעלה¹⁰⁸² כנר העולה וכמ"ש עולת תמיד העשויה בה"ס¹⁰⁸³ שעכ"ד פרחה כו' שזהו רצוא דתענוג דתשוקה ואהבת התו' כמו באהבתה תשגה תמיד וכב"ע שחשקה נפשו כו', כך התקשרות כנ"י ברצוא בתשוקה באור דתו' מה"ס שנק' עולת תמיד. אך יהי' עליות העולמות בכלל ופרט בעילוי אחר עילוי בכל עולם לפ"ע כמו מגעה"ת [יהי'] געה"ע וגעה"ע בגילוי¹⁰⁸⁴ יותר כו', וכך גם נשמות ישראל יתעלו למעלה במדריגה גבוה יותר, דמה שעכשיו בחי' רצוא שהוא¹⁰⁸⁵ [oldpage_שמט] ּ עולה למעלה לקבל יתעלה רצוא זה עצמו להיות בבחי' מקיף בבחי' שוב למטה כמו משפיע כנ"ל, והוא מה שיומשך מזה בחי' חומת אש להקיף. כי יוכל להיות מאש התחתון דרצוא שבתו' דעכשיו בחי' חומה מאש זה שעומד בתוקף להקיף למטה דוקא, וז"ש ואני אהי' לה חומת אש סביב אני ממש והוא מאש דתענוג ושעשועי' העצמי' שבתוה"ק כו' (ואני אותיות אין¹⁰⁸⁶ דכתר כו' [ו]נמשך מבחי' העלאות דתענוג כמו אני תורתך שעשעתי כו'. ושרש הענין הוא מטעם הנ"ל דיש מעלה יתירה באש השחורה התחתון יותר מאש הלבן העליון המאיר להיותו שרשו בא מעצם אור¹⁰⁸⁷ החשוך שממנו נמצא מקור האור כנ"ל, והוא מ"ש ישת חשך סתרו כו' שלמעלה גם מאור דתוה"ק וע"כ מאש דרצוא דתו' שלמטה נמשך מקיף דחומת אש כנ"ל (וכמו ב"ע שהי' אש מלהטת סביבו) וכיונתן ב"ע שכל עוף¹⁰⁸⁸ הפורח עליו נשרף וכמו¹⁰⁸⁹ מיכאל נשרף ע"י אש דתו' שלמעלה, אך חומת אש דתו' ש"מ שלע"ל יהי' בבחי' אור המאיר ולא שורף כלל).

ויובן זה עפ"י הידוע בפ[י]' בראשית ברית אש¹⁰⁹⁰ [שיש] כמו כריתות ברית באש והוא בחיבור ב' הפכים כאש שלמטה שטבע האש¹⁰⁹¹ לעלות למעלה ואש שלמעלה שטבעו לירד¹⁰⁹² מלמעלה למטה, ואנו רואים שיש חיבור ויחוד¹⁰⁹³ ביניהם יחדיו ישכנו באור הנר שמתחבר אור העליון המאיר בתחתון לפי שאש התחתון העולה ימשיך לאור העליון אליו (מטעם הנ"ל ששרשו למעלה מן האור), כמו שרואים בנסיון כאשר יעמדו וישימו אש התחתון מכוון לנגד אש העליון ירד אש העליון