רג, א

[ש] נק' עתיקא סתימאה שלמעלה מבחי' מו"ס כו'. וכמו שאנו רואים בחוש במדות הטבעים שבלב שלמטה מן השכל וטעם שבמוח ששרשם הוא בעצם המדות דחו"ג [ש]בבחי' יחידה הנ"ל ו[ב]מדות הטבעים הנולדים בטבע מבטן אמו שלא יוכל לשנותם כלל מהיפך להיפך כמו מרחמנות לאכזריות ומפזרנות לקמצנות או להיפך כו' עד שמגיע[ים ה]מדות הללו בעצם הנפש ממש כנ"ל שהוא בלתי שינויים כלל. וזה הי' ענין המלחמה בקי"ס במדות הללו שבבחי' ע"י עצמו. ואמנם בהיפך⁹⁸⁵ הי' [ה]כח ועוז שיגבר מדת החסד על מדה"ד מאחר שב' מדות הללו הם בשיקול א' ממש בעצמו כנ"ל בב' קוין ההפכים ומה גם⁹⁸⁶ שכלולים בבחי' יחידה הנ"ל. הענין הוא כמבואר למעלה [ד]בחי' עצם הנפש דיחידה עצמה למעלה גם מב' המדות הללו ההפכים ומה גם שכלולי' כא' ממש עד שיוכל להפוך המדות העצמי' הללו ג"כ מן הקצה אל הקצה כמו בעת שמחת לבו כנ"ל.

וכך יובן למעלה אע"פ שאין לו דמיון מציור הנפש אדם כו' כמ"ש כי לא אדם הוא⁹⁸⁷ כו' ועכ"ז י"ל בערך ודוגמא בעלמא מבשרי אחזה⁹⁸⁸ כו' דבצלם אלקי'⁹⁸⁹ כידוע, וזהו [ענין] בחי' יחיד שלמעלה מבחי' אחד⁹⁹⁰ כמאמר אנת הוא חד ביחוד הפשוט ולא בחושבן⁹⁹¹ י"ס, דאחד היינו ע"ס שמיוחדי' בעצמו' המאציל כידוע, וכללות הע"ס הוא בחי' הכתר בכלל שהוא בחי' ע"י וא"א שהן ב' מדרגות דרצון ועונג כנ"ל [ו]אע"פ שהמדות שבכתר עצמו הן בלתי מוגבלים מ"מ הן ב' בחי' קוין עכ"פ, אבל בעצמו' המאציל א' לאו מכא"מ כלל⁹⁹² אפי' מדות שברצון ועונג שבעצמו' שלמעלה מן החכ' כי הוא ית' בעצמו מושלל מכל שם ותואר המורכב במציאות⁹⁹³ דבר מה אף לא בבחי' מציאות עונג ורצון, כמ"ש כי עמך מקור חיים⁹⁹⁴ כו' פי' מקור כל התענוגי' העליונים ואפי' העוה"ב שהוא העדן (כמאמר ביו"ד לבד נברא העוה"ב כידוע וד"ל). וזהו שנק' יחיד באח"פ בתכלית כמו שכנ"י נק' יחידה למטה או אחת כו', ולזאת מה שיש בחי' התחלקות ברצון ועונג העצמי ב' קוין דימין ושמאל בחו"ג בכלל כנ"ל נכללים ובטלים בעצמותו ית' ממש, ולפי שמהו"ע ית' הוא עצ[ם] הטוב והחסד הפשוט ע"כ משם יומשך כח ועוז לגבור כח החסד שברצה"ע על כח הדין, והיינו מצד בחי' אה"ר העצמי' לנש"י שמתקשראן כו'⁹⁹⁵ בבחי' התקשרות עצמ[י]' הנפש ממש כמו למס"נ עקדה"ש, כמו באברהם שמצא לבבו נאמן לפניך⁹⁹⁶ בנסיון לעמוד על נפשו ולהשלימה⁹⁹⁷ נגד רצון ה' כמו לשחוט בנו יחידו שכבש רחמיו⁹⁹⁸ לעשות רצון קונו כו' שזהו להפך הטבעי' מצד בחי' התקשרות דיחידה. וכך הי' בכנ"י בגלות מצרים במס"נ ממש באמונה פשוטה העצמי' כו' (ש[ז]הו