רב, ד

ולבו משתנה הכל ברגע א' מהיפך להיפך ממש עד שיכול לאהוב לשונא ולשנוא אוהבו ג"כ מטעם הנ"ל⁹⁶⁹ וד"ל.

(ךו) ובכ"ז יובן הנמשל למעלה בבחי' הרצון ותענוג העליון שלמעלה מן החכ' שנק' חכ' שבכתר בחי' טעם כמוס לרצון הנ"ל שבחי' המדות שנק' חו"ג יש בב' אופנים, א' כפי שמתחלקי' בהטי' דח"ס בהכתר⁹⁷⁰ הנ"ל שזהו אופן הגילוי רצון מן ההעלם שיש [בה] שינויי' רבים באופנים הפכים ובעיתים שונים כנ"ל, וע"כ אין בחי' הרצון הזה שמורכב עכ"פ בטעם כמוס כנ"ל נק' בשם רצון הנפש בעצמה ממש אלא רק בחי' התפשטו' אור הרצון בלבד מעצם הנפש אבל לא [שהוא] רצון של עצם הנפש ממש בבחי' יחידה שבה, כי בחי' הרצון הפשוט של עצם הנפש ממש בבחי' יחידה אין בו שינויים כלל ואינו מתחלק⁹⁷¹ להיפוכו להיות[ו] בבחי' עצמיו' ממש כנ"ל, ועכ"ז יש בה ג"כ ב' קוין דחו"ג אלא שהן בבחי' עצמיות המדות דנפש עצמה כ[י] מתפשטי' בכל הנפש עד שתכלה לגמרי ברצון של אה"ר בתענוגי' כלל⁹⁷² ולהיפך המנגד לעצמי' שלו כמו הרצון בחיים ולא ירצה [ב]מות כנ"ל⁹⁷³. ולמעלה הן ב' מדות דחו"ג שבעצמו' אור הכתר שנק' כת"ר שבכת"ר שהן בבחי' עצמו' ממש שלמעלה מהתחלקו' המדות הטבעי' שברצון לפעמים כך ולפעמים כך כו'⁹⁷⁴. וזהו שנק' בחי' עתיקא סתימאה⁹⁷⁵ שלמעלה ממו"ס כו' או בחי' רדל"א או בבחי' הרצה"פ שבעצמו' ממש שנק' רעדכ"ר שמאיר במצחא⁹⁷⁶ כו', וכללותן הן ב' ראשין דאתגליפו⁹⁷⁷ כו' שהן ע"י וא"א בחי' התענוג והרצון⁹⁷⁸ העצמי הפשוט כו', ובחי' רדל"א (כמ"ש בסידור⁹⁷⁹ בביאור כוונת⁹⁸⁰ דב"ש), שכולם כוללם⁹⁸¹ ענין א' וכלולי' זה בזה שלפעמים בחי' התענוג והרצון⁹⁸² בפנימי' הרצון ונק' חסד⁹⁸³ שהרי מחמת התענוג שמתענג בדבר זה הוא מתעורר ברצון לרצות בו ואם לא התענוג שמתענג בזה לא הי' רוצה כלל וכמו"כ יש להיפך ממש שאם אין רצון אין תענוג כלל שאם אינו רוצה בדבר אף האהוב כבנו וכה"ג אינו מתענג בו כלל. ונמצא שהרצון והתענוג דבר א' הוא ממש מאחר שבדבר שרוצה בו מתענג וע"י שמתענג הוא רוצה ואין ידוע מי [oldpage_584] ּ קודם ומי הוא בפנימי', שלפעמים התענוג בפנימי' והרצון בחיצוני' ולפעמי' בהיפך⁹⁸⁴ כו' (כמ"ש במ"א). ואמנם הנה מבואר למעלה בשרש המדות שבלב שהוא במדות דע"י עצמו, וז"ש בקי"ס מה תצעק אלי כו' (שהוא בחי' ז"א) בעתיקא תליא כו' (והוא מלחמה שבמדות הטבעי' שברצון העצמי כנ"ל) שזהו בעצמות התענוג ועצמות הרצה"פ כנ"ל