יח, ג

לאה שהיא המח' נכנסי' תוך ראש רחל⁷⁶⁶ שהוא עולם הדיבור (וכמ"ש עקב ענוה⁷⁶⁷ כו' מה שעשתה ענוה⁷⁶⁸ שהוא מח' עקב לסוליתא עשתה יראה שהוא הדבור עטרה לראשה) כמ"ש במ"א), ומאותיות מחשבתו ית' שבהעלם שנק' מאמר סתום⁷⁶⁹ נבראו עלמין סתימין דלא אתגליין (כמו שהים יש בו כל הברואי' שיש ביבשה⁷⁷⁰ כמ"ש במ"א), וכל מה שבא בגילוי מאין ליש בדיבור בי"מ כמא' תדשא הארץ תוצא הארץ⁷⁷¹ כו' כ"ז יש בעלמין סתימין⁷⁷² במח', וכידוע שגם במח' העליונה יש צרופי אותיות שנבראו בהן שמים העליונים וכרקיע ע"ג ראשי החיות⁷⁷³ במלאכי' דבריאה ו[ל]נשמו' שבגעה"ע והיכלות [וחי וצומח ודומ'] כמו שיש בגעה"ת ובעוה"ז בגשמיות כו'). וזהו ברוך ה' מן העולם⁷⁷⁴ ועד העולם, מעלמא דאתכסי' שבמח' עליונה לעלמא דאתגליא שבדבור בי"מ שמאיר ומלובש בהן מאור דח"ע שבראש שנמשך במדות שבלב אדם העליון וכנ"ל דגם שהמו"ד מקבלי' מן המדות שבלב בבחי' קול הגרון בהבל הפה מ"מ עיקר מקורם דמו"ד וגם המדות שבלב נמשך מחו"ב שבראש ומדות הכלולי' שם שנק' ישראל לי ראש כנ"ל ובירידת אור דח"ע במדות שבלב (שנק' ז"א והוא בחי' יעקב איש תם⁷⁷⁵ שנק' בריח התיכון⁷⁷⁶ כו' הכולל לחו"ג דאצי' שמבריח מן הקצה העליון דכתר וחכ' שבראש לבחי' מו"ד שנק' לאה ורחל עלמין דאתכסיין ועלמין דאתגליין כנ"ל וד"ל) (ועכ"ז הרי אותיות המח' נכללי' ומתאחדי' בשכל שבמוח החכ' ובינה אע"פ שמקבלי' גם מהבל מדות שבלב, והדיבור מתאחד ונכלל יותר במדות שבלב ע"י הקול דגרון שיוצא מהבל הלב דוקא אע"פ שמתנהג הדיבור ע"י צרופי אותיות המח' דוקא כידוע וד"ל). ונמצא מובן מכ"ז דרך כלל בהפרש שבין ישראל ליעקב דבחי' ח"ע כמו שהיא במוחי' ומדות עליוני' (שכלולי' במח') נק' ישראל לי ראש (וזהו זיווג ישראל ולאה או יש"ס ותבונה שזהו אותיות דתושב"כ שנמשך מח"ע בספר בחילוק דמדות להבדיל בין טו"ט כו' כנ"ל וכמו כי חק לישראל הוא כו', ובחי' ח"ע שיורד במדות ודיבור להיות התהוות עלמין אפי' עלמין סתימין כו' נק' בחי' יעקב יו"ד עקב (והוא זווג יעקב ורחל ולאה במו"ד כנ"ל), וזהו ענין מדות שבתושב"כ שיורדי' להאיר בתשבע"פ כקול יעקב בקול דתורה שכולל ב' קולות דאותיות תשב"כ שבהעלם ונק' קלא פנימאה כו' ובחי' קול בדיבור דחכ' תתאה דתשבע"פ מל' קרינן לה כמו בעלמא דאתגלייא שנגלה למעשה דוקא בו"ס משנה [oldpage_כו] ּ שנק' ס' מלכות [כו'] כנ"ל, וזהו משפט לאלקי יעקב⁷⁷⁷