רב, ג
כו', והוא המשקוף המחבר ב' המזוזות דימין ושמאל שכלולי' יחד ומחברם יחד כציור ח'959 (כמ"ש במ"א).
אך הענין הוא דגם שיש מדות דחו"ג בנפש עצמה שנק' יחיד"ה עכ"ז הם כלולים ובטלי'960 בעצמות[ה] ממש שהנפש עצמה למעלה גם מב' מדות דחו"ג העצמי' ממש הכלולים בה, כי הרצון הוא שם התואר למציאת דבר מה, כמו כשרוצה בדבר מה אף שירצה בכל נפשו או [ש]יתענג באיזה דבר בכל עצמו' נפשו אין [זה] רק כחות961 עצמו' של הנפש אבל לא שזהו מהו"ע הנפש, שאין הנפש בבחי' מציאות דמזלא962 בבחי' מהות רצון או עונג רק כמו אור היולי ופשוט (ואע"פ שא' אין לך למעלה מן העונג963 [א]ו הרצון זהו במעלות ומדרגות בכח[ות] הנפש בלבד אמנם אין זה מגיע בעצמו' אור פשיטותה בעצמי'964 כו'. וראי' לזה הוא ממה שאנו רואים שיש בכח הנפש עצמה למשול על הרצון או עונג הטבעי ועצמי ג"כ לעשות מהיפך להיפך כמו לקבל יסורים וצער לעונג גדול ועונג גדול לצער ויסורים לנפש, כמו שיוכל למאוס בכל תענוגי הנפש ולהסיר הרצון הטבעי מהם עד שכיסורים גמורים הם ו[י]קבל סיגופים לעונג כמו לחבל בעצמו ולהפקיע965 א"ע בכדי שיזכה נפשו באור החיים עד שזהו לעינוי966 גדול בנפש[ו], וכן יכול לשנוא לאוהבו ולאהוב לשונאו בהיפך מטבעו ממש, כמו בעת שיתגדל ויתרומם מאד שיהפך לבבו מן הקצה כו' וישפיל גיאים ויגביה שפלים עד שיוכל לקרב לשונאו ולרחק967 לאוהבו, כמ"כ בעת שמחת לבבו [oldpage_רצא] ּ ביותר יוכל לאהוב לשונאו כו' לפי שנתרומם נפשו בעצמי' דיחידה ששם יכול להתהפך ג"כ במדות הטבעים מן הקצה לקצה ממש. וכמו שאנו רואים בחוש באיש כילי וקמצן968 גדול שנהרג על פחות מש"פ מפני שנוגע לחיי עצמו' נפשו ממש לפי שממונו חביב עליו מגופו כו' וכל שכלו ומדותיו [הכל] מיוסדים בטבע זו שמוטבע בנפשו בעצם, ועכ"ז בעת שמחת לבו ביותר כמו בעת חתונת בנו שעושה משתה בנשואי בנו יחידו וכה"ג אזי נהפך לבו לאיש אחר לשנות מדותיו הטבעים מן הקצה אל הקצה, להיות לבו כמו לב נדיב וחסדן ממש לפזר כל הון ולהפריז על המדה לעשות הוצאה יתירה שישבעו ויאכלו מטובו969 אף שזהו נגד טבעו ממש, והוא לפי שנתעלה אז נפשו בעצם התענוג הגדול שמתענג בנפשו בבחי' יחידה שבה שלמעלה מגדר טבעו עד שיוכל להפוך מהותו וטבעו ממש מן הקצה אל הקצה. וזהו מצד בחי' מקיף דתענוג העצמי שבנפש שמקיף לכל סדר השתלשלו' דנר"נ דמוחין ומדות שלו שכלי' וטבעי' עד שכל מוחו ודעתו
הערות
- 959. המשקוף. . כציור ח' : ראה לעיל צא, סע"ב ואילך.
- 960. ובטלי' : ו: ונטועים.
- 961. כחות : ו: בחי' התפשטות.
- 962. דמזלא : ויז: דבר מה לא.
- 963. אין לך למעלה מן העונג : ס"י פ"ב, מ"ב [מנטובא שכ"ב] בהוספת תיבת לך. ראה הנסמן במאמרי אדה"א נ"ך ע' תפ־ קונטרסים ע' תקסט. שעה"י קכו, ב.
- 964. בעצמי' : ויז: בתכלית.
- 965. ולהפקיע : שם: ולהפקיר.
- 966. לעינוי : שם: לעונג.
- 967. ולרחק : שם: ולהשפיל.
- 968. באיש כילי וקמצן : ראה גם להלן רה, א. מאמרי אדה"א נ"ך ס"ע לה ואילך.
- 969. מטובו : ויז: ליתא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.