יח, ב

א' המשכות המדות שבלב למח' והב' המשכות המדות שבלב לדבור. וזהו שיעקב נשא ב' אחיות⁷⁵⁴ לאה ורחל המח'⁷⁵⁴ ודבור⁷⁵⁵ שמקבלי' מן הלב (וזהו ג"כ ענין ב' חכמות ח"ע דתושב"כ שנק' אמת ליעקב זהו קול יעקב בהעלם דמח' שנק' ספר, וקול יעקב שנמשך לסיפור בתושבע"פ ח"ת חכ' שבדבור שנק' סיפור והן כמו י"מ (כמשי"ת). ואמנם הנה בחי' ישראל הוא למעלה מיעקב, דיעקב יו"ד עקב⁷⁵⁶ זהו מה שהחכ' יורדת במדות שבלב למו"ד שנק' עלמין סתימין ואתגליין אבל ישראל לי ראש⁷⁵⁷ זהו כמו שהחכ' היא למעלה בראש שכלולי' שם גם המדות (ונק' יש"ס ויש"ז⁷⁵⁸ במל' דתבונה באותיות מחשבה עיוני' באור השכל עצמו כו') וא' לא יעקב יקרא עוד⁷⁵⁹ כו', כי ישראל זה שהוא ח"ע שבראש יורד הוא ומתלבש במדות שבלב להיות מאיר גם במו"ד דוקא, שהרי אנו רואי' בחוש שגם שהמו"ד נמשכים מן המדות שבלב כנ"ל מ"מ עודנה קשורי' ומיוחדי' המו"ד באור השכל וחכ' שבראש שמאיר ומלובש בהן בהעלם, כי הרי כל אופן צירופי אותיות המח' שבהעלם וגם מה שמשתלשל ויורד מן המח' באותיות הדבור הכל הוא דוקא לפי אופן הארת אור השכל והכוונה⁷⁶⁰ שבמוח החכ' ובינה שבראש לא יטו ימין ושמאל כלל כו', וכמו שניכר במחשבתו ודבורו של אדם בכלל שהמה רק [oldpage_52] ּ לפי שכלו לבד אע"פ שנמשכים מהבל הלב כנ"ל, כי גם המדות חג"ת שבלב נמשכים ומקבלי' המה מן המוחי' שבראש שזהו בחי' ישראל מדות דחו"ב עצמן כנ"ל וד"ל.

ויובן כ"ז בדרך כלל ופרט במע"ב שנברא שמים וארץ וכל צבאם בדבר ה' כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו⁷⁶¹ וברוח פיו כל צבאם, והדיבור הוא אותיות שבאים ויורדים למטה להיות בחי' המעשה כמ"ש ויאמר אלקים יהי אור ויהי אור בפו"מ וכמ"ש כי הוא אמר ויהי⁷⁶² וכתיב כולם בחכ' עשית⁷⁶³, א"כ זהו בחי' החכ' שבדיבור בי"מ שנמשך בהן מח"ע שנק' חכ' בראש, וז"ש בראשית בחוכמתא⁷⁶⁴, דבראשית נמי מאמר⁷⁶⁵ הוא, דחכ' בראש נמשך לדבור שא"א לדבור בלא חכ' ושכל שבמוח (ואבא יסד ברתא שצרופי' שבדבור ממילא מתהוי' ע"פ אופן השכל שבראש כידוע), אך זהו בחי' עלמין דאתגליין. וכמ"כ יש אותיות שבהעלם המחשבה (שהדבור מתנהג ע"פ אותיות המח', דעקבי