יח, א

משובח ומפואר עדי עד שמו הגדול שהוא בחי' מל' דא"ס שהוא מקור כל העונג העליון שנמשך לעוה"ב וג"ע כו' ויש בו עליות עד אין קץ במדרגות התענוג העליון, ולהיות שא"א לעלי' במדרגה העליונה [oldpage_כה] ּ יותר אם לא בחי' הצמצום והחשך שהוא ההעלם בתחלה שזהו ביטול היש הראשון כענין מה פשפשת⁷⁴² כו' ואח"כ יעלה למעלה יותר, וכמו הצמצום הראשון דמק"פ וחלל⁷⁴³ כו' שלפני האור דקו"ח (כענין גולל אור מפני חשך⁷⁴⁴ וחשך מפני אור כו' כמ"ש במ"א), וכמו ויהי ערב ואח"כ ויהי בקר⁷⁴⁵, ברישא חשוכא⁷⁴⁶ צמצום ואח"כ נהורא התפשטות אור (וכעיבור שלפני הלידה כנ"ל). וכך הוא למטה בכל ענין העליו' שאחר ירידה דוקא עלי', והוא ענין ד' גליות שכל גלות הוא בחי' ירידה ואח"כ עלי' שהוא הגילוי אור דגאולה אחר החשך והעלם כו' (וכמ"ש בגמ' מ"ט עזי מסגי ברישא⁷⁴⁷ כו'), וכך א' יעקב יעבר נא אדוני⁷⁴⁸ לפני עבדו כו', וכל שהירידה נמשכת יותר בגלות האחרון הזה העלי' למקום ומדרג' יותר שהוא קבלת התורה בפנימי' ע"י משיח כמ"ש כימי כו' אראנו נפלאות בגילוי ההעלם דסדכ"ס כו' וד"ל.

[כז] ומעתה יש להבין ענין ירידת גלות מצרים שנז' בפ' ויגש ומה שכפל כאן עוד פעם שני' בא' ואלה שמות בנ"י כו' כנ"ל, דהנה בגלות מצרים א' אנכי ארד עמך מצריימה ואנכי אעלך גם עלה הרי יש כאן ב' עליות זו למעלה מזו כמ"ש אעלך גם עלה כו', ומוכרח לומר שהיו ב' ירידות בבחי' ירידה זו בגלות מצרים, והוא כמ"ש אנכי ארד עמך, אנכי ירידת הנשמה⁷⁴⁹ עם ירידה דיעקב עצמו כו' (וכמ"ש השבטי' ליוסף ירד ירדנו⁷⁵⁰ לשבר אוכל כו' ב' ירידות ירידה אחר ירידה דיוסף צ"ע וב' יריד' דשבטי' כו'), ולזה א' אעלך גם עלה ב' עליות עילוי אחר עילוי כמו שהי' ירידה אחר ירידה כנ"ל. ולהבין ביאור זה יש להקדים תחלה בשרש ענין ישראל ויעקב ולאה ורחל והשבטי' בדרך כלל, דהנה ידוע דאותיות המחשבה הוא בהעלם בחי' עלמא דאתכסי' והוא בחי' לאה שילדה ששה בנים⁷⁵² שהן המדות שנולדים לחוץ כו' והדיבור הוא באותיו' שבאי' בצירופי' בהבל הפה בהתגלות כו' נק' עלמא דאתגליא⁷⁵¹ והמדות שהן בלב משם נובע לאותיות המח' בהעלם [הנ"ל] וגם להבל הפה באותיות הדבור. וזהו הקל קול יעקב⁷⁵³, ב' מיני קול