רלח, ג

וביאור הענין הנה ידוע שיש באש ואור ב' הפכים דאו"ח ואו"י, וזהו מ"ש בס"י הוציא אש ממים ומים מאש¹⁰²⁸ כו' וכמ"ש אש אוכלת ואש שותה¹⁰²⁹ כו', [ו]כמו שאנו רואים [oldpage_696] ּ בחוש שיש ברשפי אש הלהב ב' הפכיי' דרו"ש שעולה ויורד וחוזר ועולה כו' וכמ"ש והחיות רו"ש כמראה הבזק¹⁰³⁰ שזהו כלהב [היוצא] מחרסי'¹⁰³¹ שעולה ויורד כו'. וכמו הנש[י]מה בלב האדם בא¹⁰³² ברוח החיים שיוצא מן הלב וחוזר ונכנס, כך יש בחי' רוח העולה ויורד פי' שיוצא מכלי גופו¹⁰³³ שבלב כמו בצמאון והתשוקה האלקי' שעולה בהתלהבות אלקי' שיוצא מכלי גופו למעלה וחוזר ויורד ומתיישב בלב, שזהו חמימות רשפי אש אלקי המתיישב להיות כמו אור וחיות בלבו בהתגלות לבו בתשוקה ותשוקה¹⁰³⁴ זו המורגשת, עד שזהו כמו חיות המזון [ל]נפש רעיבה כו' וכמים לצמא המשיב את הנפש ורוח כו', והוא בחי' מים שבאש שיורד מלמעלה למטה היפך ההסתלקו' דאש העולה כו'. ואמנם אחר ההסתלקו' דאש דאו"ח נמשך אש דאו"י והא בהא תליא והיו לאחדים ממש, כנראה בחוש באור הנר דאש הלבן נאחז באש השחור וסיבת אור המאיר תלוי באש השורף כו'. וכך הי' באש הקרבנות דאש השורף שמביא מן ההדיוט ממשיך אש העליון שיורד מלמעלה¹⁰³⁵ למטה לאכול הקרבן, וכמו במעשה דאליהו¹⁰³⁶ שנפלה אש ה' מן השמים ותאכל העולה כו' הרי יש אש [ה]יורד מגבוה לנמוך שנק' אש ה' כו' והוא כמו בחי' שוב [כ]אש דחיות הקדש שהוא בחי' רו"ש כו' כנ"ל (ואמנם מבואר במ"א ששרש האש השחורה ששורף שעולה בלהב בבחי' או"ח למעלה כו' הוא גבוה משרש האש הלבן¹⁰³⁷ היו"ד¹⁰³⁸ כו' והוא בחי' אויר העליון שלמעלה מ[ן ה]אור שהוא עצם חשוך¹⁰³⁹ וממנו מקור מציאות האור כו'). ויובן זה ג"כ באוי"ר שבתפלה שאהבה הוא בחי' רץ לבך¹⁰³⁹ ברשפי אש התשוקה העולה למעלה ומיד אחר הרצוא בחי' השוב בחי' ההמשכה בגילוי אלקות להשיב את הנפש שמתיישב בלב לאור וחיות, והוא בעסק התו"מ כמו הצמא שמרווה צמאו[נו] במים כנ"ל. וזהו ג"כ התכללות דב' אורות [ד]נש"י [ש]נק' נר הוי' באו"ח ואו"י יחד כנ"ל, וזהו ואהבת גימ' ב"פ אור¹⁰⁴⁰ כידוע, וזהו רשפיה רשפי אש שלהבת י"ה¹⁰⁴¹ בצמצום והתפשטות כמו הנשימה [ש]באף וחוטם בעת השינה.