קלא, ד

במדות, וכ"ש כמו שהיא בנפש שנק' כח המח' לחשוב ולהרהר בשכל או להרהר בדבר האהוב עד שיתפעל באהבה או ביראה בלב שיולד מהרהור במוח דוקא כו', אך עכ"ז אין זה התהוות מציאות חדשה לגמרי רק ה[י]א [באה] מן כח הנעלם לגילוי (כמו רוח ממללא שהוא כח של הדבור ש[ר]ש כל כ"ב אותיות הנגל[ים] בכח והעלם ונק' רוח ממללא נפש המדברת ויוצאי' לגילוי מן ההעלם לבד בה' מוצאות הפה כו', וכך הוא בכח המח' שבנפש כו').

ונמצא מובן מכ"ז עכ"פ שגם בחי' התהוות יש מאין נק' גם הוא מן ההעלם לגילוי דהיינו [oldpage_334] ּ כמו כל עלול הנמשך מן העילה שלו שהי' כלול תחלה ממש במהות[ו] [ב]עילה שלו כמו מהות המדות בשכל ומח' במדות ודבור במחשבה כו' כנ"ל, רק אח"כ יוצא מן ההעלם לגילוי שזהו עיקר ענין ההשתל' כשלשלת856 ממש שטבעת התחתונה קשורה בתוך העליונה כו', וא"כ [י]ובן מזה שגם בהתהוות מציאות החכ' מלמעלה מן החכ' כמ"ש והחכמה מאי"ן תמצא כמו המשכיל ומוליד שכל חדש כנ"ל מאחר שנק' בשם מציאות שכל אין זה מציא[ה] חדשה לגמרי שלא הי' כלל, כי ודאי הי' שכל זה עצמו כלול תחלה בהעלם כח המשכילו ומולידו כו' רק שלא הי' ניכר במציאות שכל כמו שהוא עתה ויצא אח"כ מהעלמו לגילוי מציאות השכלה. וראי' לזה ממה שישכיל שכל לזכות או לחוב שהן ב' הפכים ויש לכ"א מקור מוצא הממשיך אותו מן ההעלם לגילוי כמו ב"ש אומרים כו', או שלש857 חכמים משכילים בחכ' א' זה כח שכלו מטה כך וזה כך כו', וכמו שיש חכמים להרע או להטיב כו', רק שהמקור הממשיך ונובע הוא נק' כח שכל זה הנעלם כמעיין הנובע מן ההעלם (וכמו כח המח' וכח הדבור 858כו' ), שאם לא יש מציאות חכ' בלמעלה מן החכמה כלל איך יתהוה מציאות חכמה, כמו שאם לא הי' מציאות המדות בשכל לא הי' מתהוים מציאות מדות וכן המו"ד כנ"ל וד"ל. (וראי' לזה ממה שאנו רואים בענין התהוות הטעם לרצון דודאי אין טעם לרצון כלל, כי טבע עצם הרצון למעלה מן הטעם, ומאין נולד מציאות השכל והטעם לרצון, אין זה אלא שזה הטעם כלול תחלה ברצון עצמו בביטול והתכללות בהעלם תחלה ויצא אח"כ לגילוי מן ההעלם. וכך גם ברצון עצמו שנתהווה מלמעלה מן הרצון הי' כלול תחלה בעצמות הנפש שמשם מקור כל התהוות רצון רק שהי' בהעלם ויצא אח"כ לגילוי מן ההעלם859. וכך הוא ענין התהוות התענוג מלמעלה מן התענוג כו' (ולפי860 כל הנ"ל861 פי' והחכ' מאין תמצא היינו מאין והעלם לגילוי יש במציאות כנ"ל במדות ומו"ד וכה"ג שנק' יש מיש לבד כנ"ל, וא"כ הרי אין הפרש כלל בין מיש ליש ובין מאין ליש862 דשניהם אינו אלא

הערות

  1. 856. ההשתל' כשלשלת : נסמן לעיל פ' שמות כד, ב.
  2. 857. שלש : ביד: שני.
  3. 858. כו' : ב: ליתא. יד: כנ"ל.
  4. 859. מן ההעלם : שם: מהות רצון כו'.
  5. 860. כו' (ולפי : שם: כו'). ולפי.
  6. 861. הנ"ל : שם: זה.
  7. 862. מיש. . ליש : שם: יש מיש ליש מאין.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.