יז, ב

באור בבחי' עיבור דנש"י בתושבע"פ שמקבל מתושב"כ שכל זה עדיין אינו מהות ברי' בפ"ע כלל כו', כמו עד"מ עובר במעי אמו שנכלל בה ונחשב כא' מאבריה כמו שא' עובר ירך אמו⁷¹² כו', אבל כשנולד ויצא לאויר העולם נק' ברי' בפ"ע לגמרי ואינו נכלל באמו והוא בחי' אדם דעשי' ברמ"ח אברי' שיש בו בצלם אדם דבריא' ויצי' שהוא ח"ע וח"ת, וזהו אף עשיתיו שעולה למעלה הרבה יותר מפנימי' דתורת האדם בח"ע וח"ת דתושב"כ ושבע"פ שנק' אב ואם כנ"ל. וז"ש אחת היא יונתי כו' בחי' אחת שהיא בחי' כלי לאחד פשוט⁷¹³ שלמעלה מן המספר דחכ' ומדות דאדם כו', והוא בחי' יחיד שלפני אחד⁷¹⁴ מה אתה סופר⁷¹⁵, ולכך הכלי שמקבלת לאח"פ דלאו מכל אינון מדות כו' נק' בשם אחת דוקא כידוע וד"ל.

וביאור הענין הנה ידוע דכנ"י [oldpage_כד] ּ נק' אחת והוא בבחי' יחידה⁷¹⁶ שלהם שלמעלה מהשכל ורצון ומדות שהוא עצמיות הנשמה ממש שלמעלה מבחי' כח החכ' ומדות דאדם שמקבלי' מח"ע וח"ת כנ"ל שה[ו]א בחי' כלי ממש לקבל בתוכה בחי' אח"פ שלמעלה מחכ' ומדות דאדם כנ"ל, ולכך א' אחת היא יונתי כו' למעלה מס' מלכות ופ' פלגשי' כו' דתושבע"פ בדבור דתורה. והענין הוא כמו שא' דאיהו אמת ואיהי אמונה דמשמע מזה דבחי' אמונה דכנ"י כשנק' אמונה היא כלי קיבול לאמת שהיא אמתת מהו"ע ית' כנ"ל דאנת הוא חד ולא בחושבן י"ס אפי' בהעלם כו', והיינו כמארז"ל דתרי"ג מצות ניתנו למשה בסיני ובא חבקוק והעמידן על אחת⁷¹⁷ שהוא מ"ש וצדיק באמונתו יחי'⁷¹⁸, שזהו בחי' האמונה הפשוטה דכנ"י שנטוע ומושרש בנפשם בבחי' התקשרות עצמיות ממש דבחי' יחידה (שזהו שנק' נקוד' יהדותם כו'), זהו בחי' כלי להכיל לאמתת מהו"ע ית' שהוא בעל הרצון והחכ' דתו"מ, דזהו איהו אמת בחי' אח"פ איהי בחי' מל' בחי' כלי לקבל זה האמת דאח"פ ממש, ע"כ נק' אחת בחי' נוק' לקבל זה האור דאמת שהוא בבחי' יחידה שבה כמו שהוא יחיד לבדו כו' למהוי אחד באחד ממש, ולכך העמיד כל התרי"ג מצות באחת זו שהיא בחי' האמונה הפשוטה ועצמיות דכנ"י הנ"ל שהיא בחי' יסוד כולל לכל התרי"ג מצות שבאי' בהתחלקו' דחכ' ומדו' בדרך פרט. וז"ש דאע"פ שס' המה מלכות בו' מדות דח"ת דתושבע"פ ששרש יסודם במדות דח"ע שהוא ספר וסיפור כנ"ל, מ"מ אחת היא כו' שכוללת כולם להיותה למעלה מן המספר וההתחלקות דחכ' ומדות, שהוא בחי' יחידה דכנ"י שנק' התקשרות עצמיות שלמעלה גם מהרצון (וזהו והי'