קלא, ג

עכ"ז ודאי היו המדות כלולים בשכל עצמו ונק' מדות שבשכל, כמו התפעלות אוי"ר שבשכל שבמוח אע"פ שהן התפעלות שכליי' שנק' דו"ר שכליי' או שכל המטה כלפי חו"ג [oldpage_קסו] ּ שכלולים בהעלם בתוך השגת השכל עצמו ולא ניכרים במציאות מהות מדות כלל רק התפעלות שכליי' לבד, מ"מ בחי' מדות הן עכ"פ רק שכלולים בשכל ויוצאים אח"כ מן ההעלם לגילוי לבד שאין כח⁸⁴⁵ כלל בעיקר מציאותן כשבאים ללב שנעשים במהות התפעלות מדות אהוי"ר שבלב דזהו הנק' יש מיש שאם לא הי' מציאות מדות כלל בשכל עצמו לא הי' התהוות מדות הללו בלב כלל. ויובן זה יותר במו"ד שנולדים זה מזה באותיות הדבור בקול גשמי מתהוים [מ]אותיות המח' שחושב תחלה מה שידבר, הרי אין התהוות הדבור מציאות חדש שלא הי' כלל תחלה שהרי אותיות הדבור הללו הי' כבר במחשבה ממש כמו שהן עתה בגילוי רק שהיו כלולים בהעלם במחשבה ונק' דבור שבמח' כידוע רק שיוצאים מהעלם המח' לגילוי הדבור כשחושב מה שידבר, ואם לא הי' בחי' דבור במח' לא הי' נמצא אותיות התורה⁸⁴⁶ מן המח' כלל, וזהו הנק' יש מיש כידוע (וכן מבחי' עשי' שבדבור נמשך המעשה בפו"מ והוא הציווי לעשות ו[כ]עקימת שפתי[ו] דהוי מעשה⁸⁴⁷ שבדבור כמ"ש במ"א, רק שהמעשה נבדל מן הדבור יותר מהבדל הדבור מן המח' כו'). וכן המעשה בפו"מ שנמשך מכח התנועה ההיולי שה[ח]י מניע כל תנועה אין זה רק גילוי ההעלם שבודאי יש מציאות תנועה זו בכח המניע עצמו תחלה רק שיוצא מן ההעלם לגילוי התנועה לבד כו'. וכך יובן באותיות המח' עצמה שנמשך⁸⁴⁸ מן השכל או המדות שבלב דגם שנראים בתולדות החדשה⁸⁴⁹ במהות נבדל בפ"ע מן השכל או המדות שבלב, עכ"ז ודאי מוכרח שהי' מציאות המח' עצמה⁸⁵⁰ כלולה בהעלם בתכלית במדות או בשכל ולא ניכר במציאות מחשבה והרהור כלל ואח"כ יצאו לגילוי אותיות המח' והרהור, כמו שאנו רואים מיד שישכיל אדם איזה שכל יתהווה אותיות מח' לחשוב ולהרהר כו'⁸⁵¹ (או להיפוך שיתחיל לחשוב ולהרהר באיזה מושכל עד שישכילנו וישיגנו היטב, וכן אותיות מחשבה שחושב באיזה ענין ודבר מה [שהן] יוצאים מהעלם כמו⁸⁵² המח' שבנפש כמו גילוי התנועה מהעלם כח המניע כו'), או כמו מיד שיתפעל באוי"ר בלב מתהווה הרהור אותיות במח' בדבר האהוב בלבו או ירא ממנו, שבודאי היו אותיות המח' הללו כלולים בהעלם תחלה במדות שבלב או בשכל שבמוח, ואין זה אלא⁸⁵³ גילוי הרהור המח' שנתפשט ויצא מן העלמה באור האהוי"ר שבלב לגילוי מהות אותיות מח' ממש כו', וא"ל לא היו מתהוים מציאות אותיות המח' אלה כלל (ונת'⁸⁵⁴ במ"א שהמח' היא באה מאין ליש⁸⁵⁵ ולא יש מיש, לפי שמהות המח' לא הי' תחלה כלל במציאות מח' כשהיתה כלולה בשכל או