רלז, ג

וזהו טעם מצות ת"ת בדיבור⁹⁶³ [oldpage_שמו] ּ דוקא בתמידות כמ"ש ודברת בם⁹⁶⁴ וכתיב לא ימוש⁹⁶⁵ כו' [ש]זהו בעידנא דעסיק בה כו'⁹⁶⁶ ולא בעת שאינו מדבר בפה כו'. אבל הענין הוא דשניהם אמת דז"ש כי אמרתך חייתני היינו ב' מדריגות דאור וחיות באו"פ ואו"מ להגן כמו חומה כמ"ש אני חומה כו' וזהו פי' בשכבך כו' כנ"ל וד"ל).

אך ⁹⁶⁷ הנה עכ"פ מובן שעיקר [ענין] לימוד התורה הוא נמשך מצד הרח"ר שמעורר ע"ע כנ"ל ע"כ אח"כ בזאת [ת]תנחם נפשו בעיניו והוא מ"ש זאת נחמתי בעניי דוקא כי אמרתך חייתני כו', וא"כ⁹⁶⁸ מה שהתו' נק' חומה זהו מצד הרחמנות לבד [ש]נמשך עי"ז מגן על האדם עד שיהי' לו זאת התורה נחמתי בעניי לבד. ולכאו' יש לזה סתירה שהרי עיקר מצות ת"ת הוא [ב]שמחה וחדוה⁹⁶⁹ כמ"ש שש אנכי על אמרתיך⁹⁷⁰ כמוצא כו' וכן בעדותיך ששתי⁹⁷¹ כעל כל הון כו' וכמ"ש ונשמח בד"ת כי הם חיינו⁹⁷² כו' וה"ז היפך הנ"ל בזאת נחמתי בעניי דוקא כו'. אך הענין הוא דשניהם אמת, דהנה ידוע שהתורה [ש]היא מעץ החיים ירדה בעה"ד טו"ר לברר לרפ"ח ניצוצין כו', וא"א להיות בירור זה בין טו"ר כ"א בדבר שכבר נברר בעצם כמו חכ[ם] שכבר הוברר אצלו חכ' אחת יכול לברר ולתקן בה דבר המקולקל, כך התוה"ק שכבר הוברר בעצם כנ"ל נמשך למטה לברר לעה"ד. וזהו שהתוה"ק נק' אמת⁹⁷³ והוא בחי' החותם המבדיל בין פנימי' לחיצוני' כמו בכל רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת שניתנו לישראל דוקא שנבחרו בזה בבחי' קבלת הפנימיות דתו"מ שנק' אמת כמ"ש כי יעקב בחר לו י"ה⁹⁷⁴ כו' וכתי' ויקם עדות ביעקב⁹⁷⁵ דוקא כו', והן בחי' אותיות דתוש"מ שאמר אז ראה ויספרה כו' עד תו' הנגלית לנו למטה. וז"ש כי חק לישראל הוא דוקא והוא בכסא בר"ה ויוכ"פ שלפני ה' תטהרו דטה"ע⁹⁷⁶ נמשך משם בחי' הפנימי' דתו"מ כנ"ל. ואמנם זהו שנמשך מצד [בחי'] הבחירה שברצון ותענוג העליון שהוא מלובש בתו"מ בבחי' הפנימי' ע"פ פנימי' דתוש"מ ויש בזה ג' מדריגות מזון ולבוש ובית, דהיינו בחי' או"פ כמזון ממש [כמו] ותורתך בתוך מעי ממש כנ"ל (וה[י]א מה שבא[ה] בעה"ד כו' למיימינים בה סמא דחיי⁹⁷⁷ כו'), וכמו המאכל שצריך לאכול בכל יום בוקר וערב⁹⁷⁸ וכדי שביעה לנפש כך מזון דתורה בקביעת עתים בוקר וערב כמו פרק א' שחרית⁹⁷⁹ כו' וק"ש בקר וערב⁹⁸⁰ כידוע שזהו