רא, א

הוצאתיך מאמ"צ שהן ב' זרועות דא"א (כמשי"ת), ומבואר למעלה שמדות חו"ג שברצון אין טעם לרצון כלל דגם שאין הבן ראוי לזה אעפ"כ אוהבו אה"ר עצמי' וזהו אנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו⁸⁶³ כאדם המגביה [ל]בנו הגבה למעלה על זרועותיו (כמשי"ת). אמנם אעפ"כ יש בחי' טעם כמוס לרצון זה העצמי שהוא כח המטה לרצון זה ולכח השכל להשכיל לח"ס⁸⁶⁴ מן ההעלם לגילוי כו' כנ"ל. [oldpage_578] ּ וזהו ענין שא' בע"ח דאו"א⁸⁶⁵ יונק ממזל הח' ונוצר דונוצר אותיות רצון בחי' רצון⁸⁶⁶, והוא בחי' רצון העצמי דבחי' פנימי' הכתר עצמו שלמעלה גם מבחי' חכ'⁸⁶⁷ שבכתר שנק' [טעם כמוס] להט[ו]ת הרצון [ב]התחלקות המדות שברצון זה עצמו כנ"ל. והענין הוא שגם דאו"א שהוא בחי' אור הח"ע שמאין תמצא שמקבל ויונק מבחי' חכ' שבכתר הנק' מו"ס דא"א [ו]זה[ו] רק מבחי' מזל ונוצר אותיות צנור כמו צנור דק הנפתח מחביות הגדולה והמליאה כו', כך אור החכ' בעצם נמשך ממקורה דרך העלם וצמצום גדול כיונק שיונק שדי אמו והיינו מזל ונוצ"ר דא"א שנמשך מבחי'⁸⁶⁸ שערה לבד ממותרי מו"ס משם יונק או"א⁸⁶⁹ ו[נ]תגדל מעט מעט ביניקה זאת כו' (כמו יפתח ה'⁸⁷⁰ לך כו' כמו צנור הנפתח במפתח⁸⁷² כו' אוצרו הטוב⁸⁷¹ בחי' אוצר החכ' דים הקדמוני בחי' חכ' הקדומה שבעצמו' א"ס ממש דלתבונתו אין מספר⁸⁷³ כלל, וזהו בימי ת"ר לחיי נח צ"ע ש[י]פתח[ו] מבועין דח"ע וכמו וה' נתן חכמה לשלמה⁸⁷⁴ וכה"ג).

אמנם ידוע הכלל שברכה⁸⁷⁵ זאת שיוציאם בחי' או"א מח"ס⁸⁷⁶ דא"א הוא בא מצד עוצם ריבוי [ה]אור בתוס' גדול יותר מכמו שהוא בעצם ע"כ בוקע ויוצא ממנו בחי' מותרות בשערות וכה"ג, וכמשל חביות המלאה ביותר שנפתח הצנור ממילא ויוצא מותרות, שהוא מה שלא יוכל להכיל בחביות מפני מילוא[ה] הוא שיוצא בדרך מותרות שפתה ובצנור וכה"ג, וא"כ אותיות⁸⁷⁷ הללו באין ממה שלא יוכל לבוא לתוך הכלי עוד כו'. וכך יובן במותרי מוחין העליונים [כ]זקן שקנה חכ' שמצד ריבוי האור ממקורו ביותר יוצא ממנו צמחים והשערות⁸⁷⁸ להמשיך מותרות השפע, אבל שרשו הוא למעלה מגוף המוחין דח"ס והוא בעצ[מות] אור הכתר (ודוגמא לזה היינו [מה] שאנו רואים בכח המוליד שבטפה [ש]אינו אלא בריבוי המוחין שבראש [ש]מחמת זה יש בחי' מותרות מוחין אז טפה הרוחני' שבמוח[ו] ראוי להוליד ולד, כמו תינוק בן ט'⁸⁷⁹ שנים דוקא ולא פחות מבן ט' שנים אע"פ שיש טפה רוחני' וגשמי' אינו מוליד כלל לפי שאין בו בחי' מותרי