טז, ד

פרטי שהולך מעצמו' ומקור החכ' הקדומה שהיא בהעלם העצמו' שנק' חשך סתרו שנהפך חשך לאור (כסוד ה' שנתגלה שא"א לבוא באו"פ בכלי כאותיות דתושב"כ שנק' ספר כו'), וכמו בחי' צמיחת השערות שיונקי' מגומא שבמוחי' שלמעלה מגוף המוחי' עצמם כמזל ונוצר כו'), וכך הלכות דתלמוד שבאי' מהעלם דחשך שלמטה ובוקעי' ויוצאי' לאור ששרשו למעלה בחשך העליון שלמעלה⁶⁹⁷ מאור דתורה שנק' משפיע וכנ"ל שמטעם זה התלמוד בבריאה ומשנה ביצי' שזהו חשך שקדם לאור כו' וד"ל. ונמצא דגם שהעלמו' שהן ההלכות אינם מקבלי' מאור דח"ע דתושב"כ הנק' איש כמו המשנה, כי הן מחודשי' לגמרי כמימרות האמוראי' ומה שמחדשי' מן הפלפול כנ"ל, עכ"ז שרשו למעלה יותר בעצמו' בעל החכמה ורצה"ע כנ"ל. וזהו שא' דעלמות אין מספר כלל כמו שאנו רואי' בצמיחה חדשה שבאה מכח הארץ עצמה שאין לה שיעור כלל (וכצמיחת השערות שהלכות נק' נימין ושערות כמו כעדר הרחלי' כו' וכתיב קווצותיו תלתלים⁶⁹⁸ כו' וכמ"ש סלסלה כו' כמ"ש במ"א). ושרש הענין הוא בהיות שאור ושפע דחכ' שהוא שם מ"ה דאדם אינו נמשך למטה רק במספר קצוב המתחלק במדות שבחו"ב שהן ששה חג"ת נה"י ומתחלק כל א' לי' וי' לי' כו' במל' שהוא בחי' הדיבור כנ"ל, וזהו שהיו ישראל במ"ת ת"ר אלף נגד ו' מדות דחכ' ששרשם מחכ' שנמשך במל' כמו שו' מדות דחכ' דתורה נמשך לחכ' שבדבור בתושבע"פ שזהו עיקר בחי' אדם והתורה נק' תורת האדם⁶⁹⁹ שהוא שם מ"ה דבחכמה אתברירו, והטעם הוא לפי שעיקר ענין הבירור הוא לבחי' המדות דתהו שנפלו בשבה"כ כידוע ואין בירור המדות אלא בחכ' דמ"ה דתיקון שזהו בחי' אדם דתורה דאוריי' מח"ע נפקת והוא תושב"כ ח"ע ותושבע"פ ח"ת כנ"ל, ולכך יש מספר באותיות דתושב"כ ס"ר נגד ו' מדות שמתחלקי' עד ת"ר אלף, וכן בתושבע"פ ס' מסכתות שהן ו' מדות דמל' שנק' אדם תתאה, וכן נש"י שנק' אדם⁷⁰⁰ כידוע, אבל בחי' העלמו' שהן ההלכות שמתחדשי' מאין ליש ממש מלמטה למעלה בבירור דפלפול בעמל תורה בהיפך דחשך עצמו לאור, ה"ז עולה למעלה עד אין שיעור ומספר כלל, להיותו למעלה מבחי' אור ישר דחכ' ומדות והיינו בבחי' ההעלם דעצמות בעל הרצון והחכ' (שלכך נק' עלמות בחי' העלם כנ"ל) שאין שם בחי' מספר כלל. וזהו ועלמות אין מספר שהן חידושי ההלכות של האמוראי' דוקא במה שמחדשי' בפלפולם בבירור כל פסולת שהוא הקושיא וטעות דממילא יצמח [oldpage_48] ּ מזה דינין חדשי' לרוב שזהו כמו הצמיחה מאין ממש בארץ (וכבקיעת השערות מנקבי העור שבוקע מלמעלה מגוף המוחי' כו' דהיינו מה שלא יוכל לבא