קעט, ג

הקדומה בשם מש"ל הקדמוני כמו יריד' עומק הנעלם של השכל במשלים כמשלי שלמה וכה"ג), לפי שבמ"ת א' וירד ה' על ה"ס⁶⁸³ שירד עם המרכבה שלו, כמ"ש כי תרכב על סוסי"ך כו'. וז"ש וסו"ס אשר רכב עליו המלך סו"ס א' היינו שנכללו ב' מיני מרכבו' דסוסי"ך דהעלם וגילוי שהוא בחי' סתים וגליא דתורה יחד להיות בבחי' סוס א' לבד, והענין הוא שהיא בחי' התגברות דאו"י על או"ח ונעשה גם מבחי' ההעלם דסדכ"ס עצמו בבחי' גילוי והוא מ"ש אנכי מי שאנכי דלמחת"ב כלל הוא הוי' אלקיך ממש בתו"מ הנגלי' דוקא כו' וד"ל.

וביאור הענין יובן ע"פ הנ"ל בענין כי גא"ה גא"ה דב' מקיפים דשמים ושה"ש טה"ת וטה"ע נק' לבוש גיאות שמתלבש בצמצום, כי גם מה ששיער בעצמו בכח⁶⁸⁴ כו' או מח' דאנ"א אמלו"ך שנק' מל"ך מרומ"ם לבד"ו שנקרא מקיף למקיף עכ"פ ואין להם ערך לגבי סדכ"ס שנק' התנשאו' שמצד עצמו (כנ"ל דמה ששיער בעצמו בכח לא יתכן לקרותו התנשאות מצד עצמו כו'), ובחי' התנשאות זו שמצד עצמו נק' כתר⁶⁸⁵ עליון כנ"ל הוא נק' מקיף דאו"ח למעלה מעלה בהעלם אחר העלם כנ"ל שהוא בחי' מרכבה הנושא לרוכב לתכלית הרוממות כו' (וכמו אלכה [ו]אשובה אל מקומי⁶⁸⁶ בגלות דאסתלק לעילא לעילא וכמ"ש אתה אל מסתת"ר⁶⁸⁷ (ובתורה הוא [oldpage_510] ּ שנק' אמו"ן מוצנ"ע בסודות התורה בחי' סתים דח"ס שנק' פל"א כו') כמ"ש אלביש שמים קדרות וכאהל"י קד"ר כיריעות שלמה⁶⁸⁸ (כמשי"ת). וזהו סמ"ך התחתון דסו"ס בחי' ס"ג בחי' חשמ"ל העליון⁶⁸⁹ דישת חש"ך סתר"ו⁶⁹⁰ ונק' ערפ"ל אשר שם האלקי'⁶⁹¹ בבחי' ההסתר וההעלם דוקא כמ"ש כבוד אלק"י' הסת"ר דב"ר כו' כנ"ל כעיגול אות הסמ"ך⁶⁹² שאין לו התיישבות למטה כלל וכלל אלא עולה למעלה להעלים ולהסתיר העצמו' וכמו ורוח אלקי' מרחפת כו' נוגע ואינו נוגע⁶⁹³ כו' (ונק' מגדל הפורח באויר⁶⁹⁴ כו'), והסמ"ך העליון הוא בחי' אותיות התורה שנק' ג"כ לבוש מסתיר כמ"ש עוטה אור כשלמה⁶⁹⁵ כאותיות שבכתב שמלובש בהן השכל וכמו משלי שלמה וכנ"ל דהתורה נק' משל הקדמוני כו'), אמנם עי"ז הוא בא לגילוי מהעלם דעצמו' הנק' סדכ"ס והיינו בחי' מרכבה הב' הנ"ל שבכחה להוריד הרוכב למטה מטה שזהו בחי' הנגלה שבתורה כשא' אנכי כו' שהוא בחי' מקיף דאו"י מלמעלה למטה כו', ובמ"ת הרי ירד ה' על ה"ס וא' אנכי כו' בבחי' יחוד והתכללו' דאו"י ואו"ח לפי שירד בחי' מהו"ע ית' שלמעלה מבחי' ההסתר וההעלם דבחי' ההתנשאו' שמצד עצמו, ונעשה בחי' העלם זה בגילוי והוא בבחי' אותיות