טז, ב
שיפס[ו]ק מזה לחסד או לדין כו' שה[ו]א עצם המושכל שיכולי' לדון ממנו דבר והיפוכו, וזהו עיקר הפלפול שמקשה על עצם הדבר למה הוא כך ולא היפוכו (כמו ר"מ שהי' או' על טמא טהור ומראה לו פנים685 (כמו שהי' לתלמיד א' ש' תשובות בצרת הבת686 כו') והוא בבחי' מקור השכל והחכ' כמו שהוא בבחי' אין והעלם עדיין קודם שיצא לאור, ע"כ יש ביכולת חכמי התלמוד לברר וללבן ולתרץ כל קושיא המסתיר ומנגד להוציא לאור מן החשך דוקא כנ"ל, שהוא האמת מן השקר וטעות ובלבול כנ"ל, והוא לפי ששרש העיון ופלפול בעמל ויגיעה דבירור זה מן החושך גמור שלמטה הוא בא מצד הכח דהעלם דחשך העליון שלמעלה מאור דח"ע שהוא המברר לאור דח"ע שיצא בבחי' בירור בעצם כנ"ל כמו הסופר שמעמיק בהעלם כח החכ' בכמה אופני' הפכי' ומנגדי' עד שיוציא לאור לכתוב בספר רק כפי העולה בבחי' בירור ותמצית המכוון בלי נטי' לימין ושמאל באותיות מצומצמי' דוקא כנ"ל. וכך הוא ממש בבירור התחתון שמבררי' ומלבני' הלכות דמשנה בפלפול שבתלמוד דהגם שהמשנה כבר יצא מבורר מאור דח"ע שבספר אבל צריך שיבורר בירור שני מכל קושיא וטעות וסתירה כמו שמלבני' ומצרפי' במצרף כו' עד שיצא כל דבר על בוריו להלכה למעשה כנ"ל שזהו בא [oldpage_46] ּ מכח ההעלם דמקור הח"ע שבראש דתושב"כ (ואע"פ שכבר הוברר במקור הח"ע שזהו בבחי' סופר ונקרא קו המדה ע"י הסופרי' שסופרי' כל אות כו' ושוקלי' ומודדי' כו', אך זהו האור ושפע שהולך מלמעלה למטה בבחי' משפיע ומקבל דחכ' בראש לדיבור במשנה, אבל כשצריך להביא לידי מעשה בפו"מ צריך להתיישב ולעיין מחדש אולי יש מנגד וסותר לבירור זה דח"ע בח"ת, לפי כשבא החכ' במעשה יש כח דאו"ח למעלה מכח החכ' שבראש, והוא שמעלה לחכ' זו למעלה מבירור הקודם שנק' העלם החכ' ומוציא לאור מחדש מכל סתירה ומנגד כו' עד שנק' חידוש גמור מאין ממש שלא הי' כלל באור דח"ע וח"ת וד"ל). וזהו שא' במחשכים הושיבני זה ת"ב כו' שאין הכונה בחשך גמור, שהרי אדרבה כל עיקר אור הוראה דטו"ט כו"פ או"ה למעלה ממש אינו אלא מפלפול דתלמוד שמביא לידי מעשה דוקא אחר המסקנא כנ"ל, אלא הכוונה שחשך זה בבלבול דקושיו' ותירוצי' הוא מק"נ ממש דכל קושיא מסט' דק"נ שמסתיר אור האמת לגמרי עד שנבוך ומבולבל אבל נהפך חשך זה לאור בהתרת הספיקות ותי' כל קושיא המנגד שנק' ליבון הלכתא, שזהו ממש בחושך עצמו שנהפך לאור (שהוא למעלה בבחי' חושך העליון שנעשה אור, שגדול הרבה יותר בכפלי כפלים מבחי' האור המצומצם דאותיות שמביא הסופר בספר אע"פ שהוא ברור כנ"ל וד"ל).
ובזה יתורץ מה שא' דתלמוד בבריאה שה[ו]א בבחי' חושך והעלם דמקור החכ' קודם שבאה לברר ולהבדיל במדות
הערות
- 685. ר"מ. . ומראה לו פנים : ראה עירובין יג, ב. מאמרי אדה"א נ"ך ריש ע' שמא. וש"נ. תורת חיים בראשית יד, ד ובהערה 52.
- 686. ש' תשובות בצרת הבת : יבמות טז, א.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.