ר, ב
נוטה818 במדות [שבשכל וטעם הגלוי לחו"ג ונק' ד"ת הנגלה בהכרעת הנטי' של השכל וטעם הגלוי לזכות או להטות השכל והטעם הגלוי לחוב ודין] דוקא כידוע שזהו כמו קו המשקולת ששוקל ומכריע לקו ימין819 או לשמאל, כך הוא ממש בבחי' ד"ע הנ"ל820 שבכתר הוא הרצון העצמי הנ"ל שהוא כח הנעלם בהעלם עצמו' הרצון שמטה את כח הרצון הנעלם שיבא לידי גילוי לכך ולא לכך, ולפעמים מטה לרצון לבא לגילוי החסד ולפעמים מטה כח הרצון הנעלם העצמי' שיתגלה לדין דוקא (כמו בהטיות ד"ת [ב]חו"ג שבשכל הגלוי כבר מן הנעלם, דכח השכל [ש]השכיל לחסד בגילוי או לדין בגילוי שהד"ע821 הוא [ה]מכריע לחסד או לדין [או] שישקול בתחלה להטות כח השכל שיבא מן ההעלם לגילוי לזכות או להטות לחוב כו'. ובאמת הטי' זו להטות לכח השכל (שנק' ח"ס המשפיע כל שכל לזכות או לחוב), זהו תלוי בהטיות דד"ע שמטה מהעלם כח הרצון לבוא בגילוי לח"ס822 אז יטה גם לכח השכל להשפיע שכל וטעם לזכות וחסד והא בהא תליא ממש, כמו שמצינו במ"ש וירא כי רבה רעת האדם823 והי' גילוי הטיית [ה]רצה"ע לדין שעי"ז הטה כח החכ' לדין ולחוב לשחת כל בשר בימי824 המבול, ואח"כ בקרבן נח שנהפך לגילוי רצון להטות השכל ממקורו כלפי חסד וזכות אמר לא אוסיף כו' כי יצר לב האדם רע825 כו', ונהפך מאותו השכל וטעם826 [oldpage_576] ּ שהי' מח[יי]ב [ל]דין להיות טעם לזכות מצד ההשגה827 הרצון מעצמו' בעה"ר [העליון] כו' וד"ל). וכמו באהבת האב לבנו בעצם הרצון לטוב בהעלם ובכח שממילא יגלה הטייות828 רק לטוב ויטה כח השכל לדין [בטעם גילוי] מן ההעלם [רק לזכות עליו, ועל שונא יטה רצונו תמיד מן ההעלם לגילוי רק לדין (וממילא יטה גם לכח השכל לדין מן ההעלם] דכח השכל רק לחוב כו'). וכמו"כ במשל דקבלת שוחד שעי"ז מטה רצונו מן ההעלם לגילוי לחסד וזכות וממילא י[ו]משך לדין מכח השכל למצוא לו זכות, ולהפוך למצוא דין וחוב ל[כ]שנגדו, וזהו בחי' ד"ת שתל[ו]י בד"ע המטה כח הרצון829 וכח השכל [הנעלם] לחו"ג כמ"ש במ"א.
ומעתה הנה [יובן] שרש בחי' התחלקות המדות שברצון [ו]שהוא משתנה מהיפך להיפך הגם שאין טעם לרצון כנ"ל דזהו מצד בחי' הד"ע כנ"ל שהוא המטה לרצון שיאיר בגילוי מן ההעלם לחסד או לדין כנ"ל, אך גם בחי' ד"ע הזה מאין בכח לעשות בחי' הטיי' זאת בעצם הרצון, הנה מוכרח לומר דכמו שבחי' ד"ת שמטה אור השכל הגלוי לחו["ג] שזהו במוחין דחו"ב שנמשך מאין ליש בהשגת שכל וסברא בגילוי שיש שכל מטה כלפי חסד ויש שכל מטה כלפי דין כו', ובחי' הדעת הוא השוקל ומכריע להטות השכל ו[ה]סברא לחסד או
הערות
- 818. דעת נוטה : נסמן לעיל פ' שמות מב, א.
- 819. לקו ימין : הו: לימין.
- 820. הנ"ל : שם: הזה.
- 821. שהד"ע : שם: שהדעת.
- 822. לח"ס : שם: לחסד.
- 823. וירא כי רבה רעת האדם : בראשית ו, ה [בדילוג].
- 824. בימי : הו: במי.
- 825. לא אוסיף. . רע : נח ח, כא. הו: לא אוסיף להכות [ושם: ולא אוסיף עוד להכות. בהיפך הסדר].
- 826. מאותו השכל וטעם : ראה גם לעיל פ' בא קל, ג. וש"נ.
- 827. ההשגה : הו: הטיי'.
- 828. הטייות : שם: ליתא.
- 829. בד"ע המטה כח הרצון : ראה תו"ח וירא קיב, ב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.