ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בשלח</h2><h3>צדקת פרזונו בישראל</h3>רלו, ג

רלו, ג

מקיף זה עצמו לשמור בגשמיות מכל פגע רע בפ"מ, ושרשם הכל א' ממקור כל המקיפי' העליונים שנק' ר"ר העליונים שבא[ו] מרוממו' העצמו' דוקא שאין לו שיעור למעלה כלל כנ"ל וד"ל.

וז"ש אני חומה זו תורה כו', דהנה הגם שמבואר למעלה בשרש בחי' המשכת המקיפי' עליונים897 שהן בחי' הר"ר שנמשך למטה להגן על האדם, מ"מ איך שייך לומר שיהי' בחי' מקיף [ד]ר"ר זה בא בהתלבשות גשמי להיות כ[מו] חומה ממש שעשוי מאבנים ועפר גשמי כו'. אך לזאת א' אני חומה זו תו' הנגלית לנו בבחי' אותיות ממש, שאותיות התו' נעשה בחי' חומה גשמיות מאבנים להגן על האדם ברוחניות ובגשמיות ממש כנ"ל אפי' בעת שאינו לומד וקורא כמו בשכבך תשמור עליך כו'. והענין הוא כידוע שהאותיות נק' אבנים כמ"ש בס"י ה' אבנים בונות ק"ך בתים שמה' אותיות נעשה ק"ך צירופים כו', וכך גם אותיות תשב"כ אעפ"י שבאים בגשמיות בקלף ודיו כו' הן למעלה בבחי' אותיות העליונים דשמות וצירופי' דאו"כ דאצי' כמ"ש הקורא בתו' קורא בשמותיו898 כו' שהן בחי' מקיפים העליונים והוא בחי' רצה"ע וח"ע הגנוז בטנת"א כמו899 שיתגלה לע"ל ומתלבשים באותיות הללו דוקא, וע"כ יש בה[ן] קרי וכתיב900 מלא וחסר כו' וכמ"כ בכל פסוקי הנביאים וכתובים הכל בכתב מיד ה'901 כידוע. וידוע דג' קשרין הן ס"ר נש"י מתקשראן בס"ר אותיות התו' בשרשם למעלה בתוה"ק902 בחי' סתים דישראל עלו במחה"ק וע"כ האותיות הן בחי' עצמ[י]' ופנימי' בלי שינוי כלל (ונק' מיילדות העבריות903 כנ"ל904 כמ"ש במ"א). וזהו אז ראה ויספרה כו' כאבן ספיר905 וזהו לבנת הספיר ומבואר במ"א שהן ב' מיני אותיות דתושב"כ ושבע"פ906 דאותיות דתושב"כ נק' אבן ספיר מתחלת הווייתן907 [קדש] כו', ואותיות דתושבע"פ שאו' בכל לשון זהו כלבינה שנעשה מעפר אחר השריפה וכמ"ש ותהי להם הלבינה לאבן908 שממנו עיקר בנין החומה מאבנים ולבנים בגשמיות. וכמ"כ ממש באותיות התורה הנגלית לנו שמקושרים בהן ס"ר נש"י וענפיהן שבכל דור ודור המלובשים בגופי' שזהו כריתות ברית דתו' בחורב909 (אף [ל]נשמות שאיננו פה היום), וע"כ גם ע"ה או'910 ומברכים911 נותן התורה כו' וזהו ויאמר לאדם הן כו' וד"ל. וזהו פי'912 הטעם כל הקורא בתורה ולומד במשנה ובתלמוד מגין על נפשו

הערות

  1. 897. עליונים : חט: ליתא.
  2. 898. הקורא בתו' קורא בשמותיו : נסמן לעיל פ' שמות ז, ד.
  3. 899. כמו : חט: כו'.
  4. 900. קרי וכתיב : ראה גם בענין קרי וכתיב מאמרי אדה"ז הקצרים ע' קכז. מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ס"ע תנה ואילך. ע' תפב.
  5. 901. הכל בכתב מיד ה' : דהי"א כח, יט.
  6. 902. בתוה"ק : חט: בתורה הקדומה — נסמן לעיל ב, ד.
  7. 903. מיילדות העבריות : ראה לעיל פ' שמות לב, א.
  8. 904. כנ"ל : חטטו: ליתא.
  9. 905. ויספרה. . כאבן ספיר : ראה גם תו"ח ח"ש קלד, ב.
  10. 906. ב' מיני אותיות דתושב"כ ושבע"פ : ראה מאמרי אדה"ז תקס"ח ח"א ע' עו ואילך. ע' סז ואילך. מאמרי אדה"א דברים ח"ד ע' א'תנ ואילך. וש"נ. שמות ח"א ע' עג.
  11. 907. אבן ספיר מתחלת הווייתן : וכ"ה בתו"ח ח"ש שם. ראה לקמן פ' תצוה שמה, ג. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצא. דברים ח"ד ע' א'תנא.
  12. 908. ותהי להם הלבינה לאבן : נח, יא, ג.
  13. 909. כריתות ברית דתו' בחורב : ואתחנן ה, ב.
  14. 910. ע"ה או'. . נותן התורה : ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ב, סהי"ב. וש"נ. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' תשעט. וש"נ. שע"ת לט, ב ובהערה 18.
  15. 911. ומברכים : חט: ומברך.
  16. 912. וזהו פי' : שם: ומזה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.