ר, א

(ךב) והנה לפעמים א' דאו"א (שהן מקורים למדות דז"א שבלב) מלבישי' לזרועות דא"א⁸¹³ וע"י בלבד (וזהו ויוציאנו ה' אלקינו⁸¹⁴ או"א משם ביד חזקה ובזרוע נטוי' שהן בחי' זרועות דא"א כמבואר בכוונות בהגדה) ומבואר במ"א באריכות, ולפעמים א' דאור אבא דאצי' יונק רק ממזל הח'⁸¹⁵ ונוצר חסד שהוא בוקע ונמשך רק ממותרות מ"ס דא"א כו', וי"ל מהו ההפרש בין בחי' הלבשה זאת דאו"א דאצי' שמלבישים לזרועות דא"א ובין אבא יונק⁸¹⁶ ממזל ונוצר חסד⁸¹⁷ כו'. אך הנה י"ל תחלה בבחי' המדות שברצון עצמו שלמעלה מן השכל ו[ה]טעם כנ"ל כמו אה"ר בלי גבול [כלל כנ"ל], הנה עכ"ז אנו רואים שגם ברצון שבמ[ד]ות אלה יש בחי' התחלקות ונטיות שונות [oldpage_רפז] ּ מאד, ובכלל נחלק הרצון הזה לב' הפכים חסד ודין [כ]אהבה ושנאה, רק שנק' אה"ר ותכלית שנאה בלי גבול למעלה מהגבלת השכל ו[ה]טעם. וב' מדות אלה דחו"ג שברצון העצמי יש בחי' ממוצע שנק' ת"ת, וכן מדת הנצחון העצמי שברצון זה, וכה"ג כ[ל] פרטי התחלקות המדות שנמצא במדות שנולדי' מן השכל שבלב (ונק' טורי נהורא) שלמטה מן הדעת, כמ"כ ממש נמצא כל התחלקות זאת במדות שברצה"ע כנ"ל שלמעלה מן הדעת (כי שרש מדות שבלב הן במדות האלה שבעצם הרצון כנ"ל). וגם אנו רואים בחוש שיש שינויים רבים בעיתים שונים שאין כל העיתים שוות באופן גילוי הרצון העצמי הזה כו' שיש עת טוב שנק' עת רצון לטוב שבעת הזאת מתגלה עצם הרצון הכל לטוב למעלה מן הטעם כנ"ל, ויש עת רצון להיפ[וכו] לדין וחוב בלא טעם כלל, וכן בכמה מיני אופנים שונים הכל תלוי בעיתים שונים. וי"ל מאיזה סיבה וטעם יש השתנות ברצה"ע הזה מאחר שהוא למעלה מן השכל והטעם הרי אין דבר שמחלק אותו לב' הפכים כחו"ג ופרטיהן ולשנות מעת לעת מהיפך להיפך כנ"ל.

אך בהכרח צ"ל שיש איזה טעם שהוא הסיבה להביא גילוי הרצון מן ההעלם באופן כך לחסד או להיפ[וכו] לדין, וע"כ גם הרצון העצמי הזה משתנה לפרקים ועתים שונים כנ"ל. והגם שאין הרצון הזה מורכב בשכל וטעם כלל כידוע דאין טעם לרצון כלל, כי עצם הרצון מובדל בערך מבחי' טעם ושכל, עכ"ז הרי אנו רואים שיש שינויים בגילוי עצם הרצון, דמוכרח לומר מזה דודאי בחי' עצמו' העלם הרצון הטבעי שבעצמות הנפש ממש אין בו שינויים כלל שאינו מתלבש בשום טעם, אבל בחי' גילוי של הרצון העצמי מתגלה הוא באופנים שונים דהיינו בהטיות והתחלקות שונות ומשתנה לפי שינוי הדעת לחסד או לדין כנ"ל. וזה ודאי מוכרח לומר שיש דבר המטה את גילוי הרצון כך ולא כך והוא שנק' בחי' ד"ע, שהוא כמו בחי' דעת