קעח, ג

מפני שהגיע שמחתם במהו"ע ית' ממש בבחי' העלא' דאו"ח למעלה ממש, ועי"ז הי' השיר דמשה ג"כ בבחי' התכללות דאו"י ואו"ח יחד דוקא. וזהו אשירה לה' מלמטה למעלה בשיר ורינה שלמעלה מן הטעם ודעת למעלה גם משמחה דתו"מ כי הי' בהם בחי' שמח' הנפש עצמה בלא טעם ודעת כלל לפי שהיו שמחי' במהו"ע ית' שקדושתו למעלה גם מקדושת התו"מ כנ"ל (וע"כ א' זה אלי לנוכח כמו בעוה"ב ממש כמ"ש שם נשמחה בו ממש כנ"ל), וע"כ ע"י השיר הזה דוקא הוא שנמשך מן ההעלם לגילוי מפנימי' ועצמו' דא"ס בשם הוי' דתו"מ במ"ת שהוא בחי' או"י שאחר או"ח, שממקום שעלה שם משם דוקא חוזר ונמשך, כי כפי ההעלא' כך ההמשכה, והיינו שהי' קי"ס דוקא הכנה למ"ת והוא במ"ש אשירה להוי' כי גאה גאה פי' אשירה לשם הוי' שיהי' נמשך מהעלם העצמו' להיות בבחי' גילוי ממש וד"ל.

ומעתה יש להבין הטעם שא' אשירה לה' כי גאה גאה דוקא כו', דהנה מבואר למעלה בשרש ענין קי"ס שהי' בחי' גילוי ההעלם שנהפך מים ליבשה שבחי' סובב הכללי שנק' מח' הכללי' הי' בבחי' גילוי דממלא בלבד כנ"ל בענין עושה פלא כו', שיש בזה ב' מדרגות שמים ושה"ש טה"ע וטה"ת⁶³⁹, דהיינו מחשבה הכללי' שבאה לגילוי להיות כלל אל הפרט שנק' מקיף לאבי"ע לבד או לז"א⁶⁴⁰ שני' כו' נק' טה"ת וכמו מח' הכללית באדם להרגיש א"ע מראש לרגל כו' (וזהו שאמר והי' העולם⁶⁴¹ בכללו' כנ"ל), והב' טה"ע שנק' שה"ש שנק' מקיף למקיף זה עכ"פ כנ"ל, וזהו מ"ש בע"ח ששיער בעצמו⁶⁴² בכח ובהעלם מה שעתיד להיות בפועל שהוא גילוי הרצון ומח' הכללי' הנ"ל שז"ש גליף גליפו בטה"ע⁶⁴³ ולכך נק' שה"ש להיותו רק בבחי' מקיף בהעלם למח' הכללי' הנ"ל שגם הוא בהכרח בא לפ"ע הגילוי דמח' א' הזאת אלא ששוה ומשוה לעומ"ר ועומ"ת דשמים הנק' טה"ת כו' כמו שטה"ת מקיף לבחי' הפרט שנק' ממלא כו', וע"כ א' דגם שה"ש לא יכלכלוך⁶⁴⁴ כי גם הוא נק' גבול בערך לגבי בחי' עילת כל העילות שנק' סדכ"ס דלמחת"ב כלל אפי' בחי' טה"ע הנ"ל כי [oldpage_רנג] ּ אינו רק מה ששיער בעצמו בכח מה שעתיד להיות כו' עכ"פ. וכמו"כ יובן במ"ש המלך המרומם לבדו מאז שזהו מל' דא"ס⁶⁴⁵ עצמו כמו שעלה במח' העצמי' אנא⁶⁴⁷ אמלוך⁶⁴⁶ כו' שהוא בחי' אותיות דטה"ע הנ"ל, ובל' רז"ל היינו מה שהי' הוא ושמו בלבד, וע"ז או' יהא ש"ר מברך⁶⁴⁸ כו' כידוע, וכמ"ש נכון כסא"ך⁶⁴⁹ מאז, רק שמתצמצם להיות [מלכותך] מל' כ"ע⁶⁵⁰ שזהו בבחי' מקיף דטה"ת הנ"ל שע"ז א' ה' מלך גיאות לבש⁶⁵¹ כידוע, והיינו ב' מדרגות דהתנשאו' מצד