קיא, א

כידוע, ואמנם א"י לקרות אבא עד שיטעום טעם לחם דגן שהוא חטה כ"ב אותיות דתורה⁵⁹¹ כידוע ומבואר במ"א וד"ל.

אך הנה כ"ז הוא אינו שייך רק בטועם טעם לחם דוקא לפי שידוע שהטעמי' הוא בחכ' כמו וחיך יטעם אוכל⁵⁹² שהוא החכ' שנק' אוכל כטועם טעם מתיקות השכל כו', אבל במצה דלא מליח⁵⁹³ הרי אין בה שום טעם כלל ואיך יוכל להכיר לאביו לקרות[ו] אבא כנ"ל. אך הענין הוא דאדרבה היא הנותנת דמשום שאין במצה טעם מורגש כלל יש בה מעלה יתירה דוקא יותר מלחם חמץ שיש בו טעם מורגש. והענין הוא לפי שמפני זה שאין במצה טעם מורגש לחיך כ"כ ה"ז למעלה מבחי' הטעם שבחכ' שהוא בחי' היש שבחכ' שנמשך לבינה בשכל וטעם ממש, אלא [הוא] בבחי' כ"ח מ"ה דחכ' כמו שהוא בבחי' אי"ן ממש שזהו בחי' הביטול בעצם דבחי' מ"ה בעצם כמשה שהי' בביטול עצמי ותמידי לאלקות להיותו מבחי' מ"ה דחכ' כמ"ש ונחנו מ"ה⁵⁹⁴ כו'. והיינו בבחי' ראי' מקרוב דוקא כעומד לפני המלך בתמידות שיש בו ביטול פנימי מכל וכל לגמרי בלתי מרגיש עצמו כלל, שזהו למעלה הרבה מן הביטול שבא מצד הטעם והשכל המורגש בבינה ודעת כידוע. וכך הוא בענין לחם דמצה שהוא בלא טעם מורגש כלל להיות [ש]שרשו בבחי' כח מ"ה דחכ' הנ"ל רק שהוא שבא בבחי' קטנות המוחין דאמונה הפשוטה ונק' מיכלא דמהימנותא כנ"ל, כי האמונה היא למעלה מן הטעם ודעת רק שמבטל א"ע לגמרי מכל וכל רק מצד בחי' [oldpage_רז] ּ ההתקשרות העצמי' לפי שנמשך לשרשו שנלקח משם בלבד ונמשך אחר מקור חוצבו כנ"ל בתינוק שמכיר לאביו ונמשך אחריו וקורא אבא כך ישראל או' אבינו כו' וכנ"ל. וזהו בחי' ביטול העצמי שבפנימי' החכ' הנק' אבא שהוא מקור השכל הבא בגילוי טעם ודעת שהוא בבחי' הראי' מקרוב ממש כנ"ל במשה רק שבמצה נסתר ונעלם ביטול עצמי ופשוט זה בבחי' האמונה הפשוטה שהיא בקטנות כתינוק כו'. וזהו לפי שבמצה אין בה טעם מורגש ע"כ שרשו בעצם דכח החכ' ע"כ מכיר לאביו שבשמים באמונה פשוטה וקוראו אבא לפי שיש לו השגה והכרה במהו"ע א"ס ב"ה שבאור פנימי' אבא שהוא החכ' כמו כי אתה אבינו, ולא בהשגת מציאותו מרחוק בבינה לבד כמו שע"י טעם דלחם הגשמי מכיר התינוק למהות אביו כו', משא"כ בלחם שיש בו טעם מורגש לחיך זהו בבחי' טעם שבחכ' כשמוטעם במורגש בשכל והשגה שהוא בחי' בינה שנק' יש דחכ' ולא כח מ"ה [דחכ'] כו', וכמו השאור והחמץ שנותן טעם מורגש בעיסת לחם ומנפח העיסה ויש בה התפשטות וגסות בהעלאה והתנשאו' והגבהה למעלה שזהו היפוך הביטול ושפלות דחכ' בהעדר הרגשה והתפשטות לגמרי מכל וכל, והיינו המצה שאין בה התנשאות