פו, ד

הוציאו כו' והלא עיקר הציווי הי' למשה ולא לאהרן, ולמה בענין הציווי הוציאו כו' הזכיר תחלה אהרן, להיות מבואר למעלה דשורש משה ואהרן הן בבחי' נו"ה דאבא וידוע דאיהו (המשפיע) בנצח ואיה[י] (המקבל) בהוד⁹⁰⁵ כו', ע"כ א' הוא אהרן הוא שושבינא דמטרוניתא דאיה[י] בהוד והוא לעשות אתעדל"ע⁹⁰⁶ לעורר ר"ר העליונים וז"ש אני שמעתי את נאקת בנ"י⁹⁰⁷ כו' לכן אמור לבנ"י כו'. וזהו שהזכיר אהרן תחלה במ"ש אשר א' הוי' להם הוציאו כו' כי כדי שיהי' התעוררות ר"ר שיומשך מלמעלה למטה ע"י העלאות מ"נ דצעקת בנ"י מלמטה הרי אהרן הי' המעלה אתעדל"ע⁹⁰⁸ להיות אתעדל"ע דר"ר כו' להיות נגאלים. אך⁹⁰⁹ בבחי' הגאולה ממש שהוא לדבר אל פרעה להוציא את בנ"י בפו"מ [א' הם המדברים אל פרעה כו' הוא משה ואח"כ אהרן כו'] להיות[ו] בבחי' שושבינא דמלכא להמשיך כח אור א"ס למטה להיות הגאולה בפ"מ משום דאיהו בנצח שזהו שורש משה כו'.

ובזה יתור[צו] כל הדקדוקי' הנ"ל בסדר פרשה זו. ובענין התשובה דוארא על מה שא' למה הרעות כו', דהנה משה⁹¹⁰ א' לה' ומאז באתי [אל פרעה]⁹¹¹ לדבר בשמך שהוא שם הוי' דוקא דמשה ואהרן א' לפרעה בשם הוי' כה אמר⁹¹² כו' הרע לעם הזה משום דשורש של⁹¹³ פרעה באחוריי' דשם אלקי' המצמצם דמלך אלקי' על גוים, לא ידע בשם הוי' כלל, ע"כ א' מי הוי'⁹¹⁷ אשר כו' וכמו שא' בסוף לפרעה⁹¹⁴ וידעו מצרים כי אני הוי'⁹¹⁵ שע"י האותות ומופתים נגלה להם שם הוי' שלמעלה משרשם באלקי' כו' ע"כ נכנע פרעה. וזהו שהשיב לו עתה תראה אשר אעשה לפרעה והתחיל לומר לו אני הוי' וארא כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם כו' כי הגם שיעקב הוא בבחי' הת"ת כלול מחו"ב⁹¹⁶ דע"ב וס"ג מ"מ אין זה שם הוי' דשם הוי'⁹²⁶ הפנימי' דמשה הנ"ל שורש⁹¹⁸ הדעת דמשה מלגיו [ואיהו שם מ"ה מלגיו⁹¹⁹ ] דאיהו אורח כל⁹²⁰ האצי' שקיו דאילנא כו' שהוא שורש התורה. וגם הקימותי⁹²⁰ כו' לתת להם את ארץ כנען כו' שהוא שם ב"ן⁹²¹ לאחר הבירור. וגם אני שמעתי כו' לכן אמ[ו]ר לבנ"י אני הוי' כו' עד והייתי לכם לאלקי'⁹²² פי' להאיר להם משם מ"ה דתו"מ דוקא שלא נודע לאבות כלל. וגם והבאתי אותם⁹²³ אל הארץ שהוא שם ב"ן להיות להם למורשה⁹²⁴ דוקא שהוא א"י כשיקיימו תו"מ דוקא⁹²⁵ ארץ ישראל ע"ש התיקון דמ"ה מברר לב"ן כו' אני הוי'. ואמנם איך יכול להיות בחי' גילוי שם הוי' זה להם, והי' רוצה שיהי' ע"י משה לבדו בלא