רלה, ד

במדרגו' של ההשתל' דאורות העליונים שנק' מקיפים ופנימים, אלא יהי' חומת אש זו ממדרגה עליונה מאד נעלה שאין למעלה הימנו והוא מ"ש ואני אהי' להם⁸⁴⁹ חומת אש כו' אני בעצמי [דוקא] שלמעלה מכל ההשתל' כו' וד"ל.

ולהבין ביאור הענין, הנה יש להקדים המאמר ע"פ אני חומה זו תורה וכן א' השרוי בל[א] תורה שרוי בל[א] חומה⁸⁵⁰ דמשמע מזה שהתו' היא⁸⁵¹ מגינה על האדם כחומה ממש וכמ"ש ובשכבך תשמור עליך⁸⁵² כו' וא' דתו' מגנא ומצלא⁸⁵³ אפי' בעידנא דלא עסיק בה כמו בשכבך תשמור כו' (וראי' מרבב"נ⁸⁵⁴ דלא פסיק פומי' מגירסא⁸⁵⁵ ולא יכול מה"מ לגשת אליו). ובאמת י"ל מה שייכות יש לתורה לענין חומה דוקא שזהו כמו חומה גשמי' העשוי' מאבנים ועפר דוקא. אך הנה יש להקדים ביאור [oldpage_688] ּ ענין בחי' מקיפי' העליונים שהן בחי' מגן ומחסה על נפש האדם וכן בכלל נש"י להגן מכל קטרוג למעלה ולמטה בפו"מ, שזהו ג"כ כמו חומה גשמי' וכמחסה דצור ואבן כמו כי אתה ה' מחסי⁸⁵⁶ כו' וכה"ג אנו אומרים אדון עוזינו צור משגבינו⁸⁵⁷ מגן ישענו כמ"ש ה' צורי אחסה בו⁸⁵⁸. והנה ידוע בסה"ק⁸⁵⁹ שעיקר בחי' המקיפים העליונים שנק' מגן ומחסה היינו בחי' ר"ר העליונים דוקא שנמשכו למטה להגן כמו הנשר שעל גוזליו ירחף⁸⁶⁰ כו'. וי"ל מהו בחי' ר"ר הללו למעלה שמתפשטים למטה מטה דוקא, וכמו המרחם על העני ומדוכא ושפל ביותר שסיבת הרחמנות אינו רק מצד השפלו' העצומה והעניות והיסורים כצעקת עני ומדוכה, אבל [על] העשיר ושר המרומם לא יפול בחי' הרחמנות כ"כ כלל וכלל להתחסד עמו (הגם שיש חסד וטוב גם לעשירים זהו שנק' חסד וטוב ולא רחמנות) כידוע. אבל בחי' ר"ר העליונים שלמעלה בא בהשוואה א' ממש על העולמות העליונים מאד כמו על התחתו[נים] השפלים ביותר, כי סיבת הרחמים העליונים בא מצד עוצם הרוממות דעצמות [ה]א"ס ב"ה במה שנשגב שמו למעלה מכל ההשתל' דכולא קמי' כלא ממש חשיבי, לפי שמובדל ומרומם בערך מכל העולמות כמ"ש המלך המרומם לבדו⁸⁶¹ ממש המתנשא כו', ואפי' מעולם העליון ביותר שנק' עלמין סתימין⁸⁶² כו' כמאמר דאפי' אור צח ומצוחצח אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו שנק' סדכ"ס דלית מחתב"כ וכמו שאו' לעילא מן כל ברכתא כו' דאמירן בעלמא כו' כנ"ל⁸⁶³, והוא בבחי' ההתנשאו' דעצמות ממש שאין לו שיעור למעלה מעלה שע"כ אמר משובח ומפואר עדי עד כו' וכן יהללוך סלה⁸⁶⁴ בלי שיעור כלל כידוע. ולפ"ז הרי יובן דשוה ומשוה עליונים ותחתונים, שתגדל הרחמנות על עולם העליון