ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעיתורת חיים<h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בשלח</h2><h3>צדקת פרזונו בישראל</h3>רלה, ד

רלה, ד

במדרגו' של ההשתל' דאורות העליונים שנק' מקיפים ופנימים, אלא יהי' חומת אש זו ממדרגה עליונה מאד נעלה שאין למעלה הימנו והוא מ"ש ואני אהי' להם849 חומת אש כו' אני בעצמי [דוקא] שלמעלה מכל ההשתל' כו' וד"ל.

ולהבין ביאור הענין, הנה יש להקדים המאמר ע"פ אני חומה זו תורה וכן א' השרוי בל[א] תורה שרוי בל[א] חומה850 דמשמע מזה שהתו' היא851 מגינה על האדם כחומה ממש וכמ"ש ובשכבך תשמור עליך852 כו' וא' דתו' מגנא ומצלא853 אפי' בעידנא דלא עסיק בה כמו בשכבך תשמור כו' (וראי' מרבב"נ854 דלא פסיק פומי' מגירסא855 ולא יכול מה"מ לגשת אליו). ובאמת י"ל מה שייכות יש לתורה לענין חומה דוקא שזהו כמו חומה גשמי' העשוי' מאבנים ועפר דוקא. אך הנה יש להקדים ביאור [oldpage_688] ּ ענין בחי' מקיפי' העליונים שהן בחי' מגן ומחסה על נפש האדם וכן בכלל נש"י להגן מכל קטרוג למעלה ולמטה בפו"מ, שזהו ג"כ כמו חומה גשמי' וכמחסה דצור ואבן כמו כי אתה ה' מחסי856 כו' וכה"ג אנו אומרים אדון עוזינו צור משגבינו857 מגן ישענו כמ"ש ה' צורי אחסה בו858. והנה ידוע בסה"ק859 שעיקר בחי' המקיפים העליונים שנק' מגן ומחסה היינו בחי' ר"ר העליונים דוקא שנמשכו למטה להגן כמו הנשר שעל גוזליו ירחף860 כו'. וי"ל מהו בחי' ר"ר הללו למעלה שמתפשטים למטה מטה דוקא, וכמו המרחם על העני ומדוכא ושפל ביותר שסיבת הרחמנות אינו רק מצד השפלו' העצומה והעניות והיסורים כצעקת עני ומדוכה, אבל [על] העשיר ושר המרומם לא יפול בחי' הרחמנות כ"כ כלל וכלל להתחסד עמו (הגם שיש חסד וטוב גם לעשירים זהו שנק' חסד וטוב ולא רחמנות) כידוע. אבל בחי' ר"ר העליונים שלמעלה בא בהשוואה א' ממש על העולמות העליונים מאד כמו על התחתו[נים] השפלים ביותר, כי סיבת הרחמים העליונים בא מצד עוצם הרוממות דעצמות [ה]א"ס ב"ה במה שנשגב שמו למעלה מכל ההשתל' דכולא קמי' כלא ממש חשיבי, לפי שמובדל ומרומם בערך מכל העולמות כמ"ש המלך המרומם לבדו861 ממש המתנשא כו', ואפי' מעולם העליון ביותר שנק' עלמין סתימין862 כו' כמאמר דאפי' אור צח ומצוחצח אוכם הוא לגבי עה"ע עצמו שנק' סדכ"ס דלית מחתב"כ וכמו שאו' לעילא מן כל ברכתא כו' דאמירן בעלמא כו' כנ"ל863, והוא בבחי' ההתנשאו' דעצמות ממש שאין לו שיעור למעלה מעלה שע"כ אמר משובח ומפואר עדי עד כו' וכן יהללוך סלה864 בלי שיעור כלל כידוע. ולפ"ז הרי יובן דשוה ומשוה עליונים ותחתונים, שתגדל הרחמנות על עולם העליון

הערות

  1. 849. להם : דחט: לה.
  2. 850. השרוי בל[א] תורה. . חומה : וכ"ה במאמרי אדה"ז תקס"ה כאן [ע' א']. אמנם באוה"ת יתרו ע' תקסה: השרוי בלא אשה. . בלא תורה בלא חומה פרק הבע"י [יבמות] דס"ב ע"ב.
  3. 851. היא : חט: ליתא.
  4. 852. ובשכבך תשמור עליך : משלי ו, כב [ושם: בשכבך וכ"ה בדט. — ראה מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ר"ע תרנג].
  5. 853. דתו' מגנא ומצלא : ראה סוטה כא, א. ש"א יב, א ובהערה 16. אוה"ת מג"א ס"ע רעו.
  6. 854. מרבב"נ : דחט: מרבה ב"נ.
  7. 855. דלא פסיק פומי' מגירסא : ב"מ פו, א.
  8. 856. כי אתה ה' מחסי : תהלם צא, ט.
  9. 857. אדון עוזינו צור משגבינו : ברכת יוצר.
  10. 858. ה' צורי אחסה בו : שמו"ב כב, ב. ג [ושם: ה'. . אלקי צורי]. תהלים יח, ג [ושם: ה'. . אלי צורי].
  11. 859. בסה"ק : חט: בספרי הקבלה.
  12. 860. הנשר שעל גוזליו ירחף : האזינו לב, יא.
  13. 861. המלך המרומם לבדו : ברכת יוצר.
  14. 862. עלמין סתימין : ת"ז בהקדמה (יז, א).
  15. 863. לעילא מן כל ברכתא. . כנ"ל : שכג, ב.
  16. 864. יהללוך סלה : תהלים פד, ה.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.