ספרי כ"ק אדמו"ר האמצעי תורת חיים <h1>שמות ח"א</h1><h2>פרשת בא</h2><h3>להבין שרש ענין פסח ומצה</h3>קי, ד

קי, ד

[כב⁵⁷³ ] והנה להבין שרש ענין המצה שנק' מיכלא דמהימנותא והוא בבחי' קטנות דאבא דוקא כנ"ל. הנה תחלה י"ל בשרש ענין הפסח בכלל שהוא בחי' הדילוג הגדול שלא בסדר והדרגה כלל⁵⁷⁴ כנ"ל למה הוא שלא [כ]סדר והדרגה בדרך דילוג דוקא, והנה באמת שרש ענין הפסח והמצה א' הוא שהוא ענין ובחי' כל העצמיות דוקא רק שהפסח הוא מלמעלה למטה ממקום הגבוה שהוא מדלג משם כמ"ש קול דודי הנה זה בא מדלג⁵⁷⁵ שהוא מגבוה לנמוך מדלג על ההרים כו', והיינו מצד בחי' גילוי אור המשפיע כמ"ש ופסח ה' על הפתח כו', ובחי' המצה זהו המקום שלשם הוא מדלג והיינו בהתלבשותו וירידתו למטה מטה בהעלם דקטנות דאור אבא שהוא האמונה הפשוטה כנ"ל וד"ל. והנה ענין הפסח שהוא הדילוג היינו בבחי' התפעלות כל העצמיות [oldpage_414] ּ דנפש⁵⁷⁶ בדילוג על הסדר והדרגות דעו"ע כמו מרצון לשכל ומשכל למדות אלא הכל כלולים בה⁵⁷⁷ כא' להיותה למעלה מהתפעלות רצון ושכל כו'. וזהו אנו רואים גם בבחי' הקטנות דאמונה הפשוטה שהוא המצה שאנו אוכלים לחזק כח האמונה אע"פ שישראל מאמינים בני מאמינים⁵⁷⁸ בירושה כו', מ"מ ע"י מצה זו דוקא נתחזק יותר כח האמונה (והוא בחי' אמונה רבה במהו"ע ית' ממש שהוא למעלה משם הוי' ואלקי' בסובב וממלא⁵⁷⁹ כו' שלמעלה מאמונה דאבות כו' כמ"ש במ"א שזהו ורעה אמונה⁵⁸⁰ שא'⁵⁸¹ בר"מ דמשה דוקא כו'⁵⁸² ) (ואפי' משה הי' חייב באכילת מצה זו בליל א' דפסח), והוא בבחי' מקיף כעטרה ע"ג הראש שנק' אירוסין [כ]עיגול הטבעת כמ"ש וארשתיך לי כו'. והטעם הוא שזהו בבחי' קטנות דאבא דוקא כנ"ל הענין ידוע ומבואר במ"א⁵⁸³ שזהו כמו תינוק שא"י לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן דוקא, כי בטעמו טעם לחם דגן כי הדגן והלחם שרשו בחכמה (דלחם גימ' מזלא כמ"ש בסידור⁵⁸⁴ ) וכשטועמים⁵⁸⁵ טעם לחם יש בו מכח עצם ומהות דאור השכל והחכ'⁵⁸⁶ [שבנפש] (אע"פ שקטן אין לו מח'⁵⁸⁷ דבינה אבל בחי' כח מקור השכל יש בו בהעלם דמפני זה יודע לצרף אותיות הדיבור כידוע דאבא יסד ברתא כו' וד"ל⁵⁸⁸. ולכך אין יכול לקרות אבא דוקא בימי היניקה דחלב שעדיין אין בו מבחי' אור החכ' דאבא ואע"פ שמכיר לאביו ולאמו א"י לקרות אבא בדיבור בפה עד שיטעום טעם דגן דוקא שאז יש בו הכרה זו להכיר לאביו לקרותו אבא כו'. וכך הוא בנש"י שנק' בנים⁵⁸⁹ בקטנות כילד שא"י לקרות אבא לומר בפה כמו כי אתה אבינו כבן קטן שנמשך אחר אביו מצד שממנו נלקח, כך נש"י נמשכים מאליהם לאביהם שבשמים ואו' אתה אבינו כו' כי כל דבר נמשך לשרשו⁵⁹⁰ דוקא

הערות

573. כב : י: כג.
574. כלל : א: ליתא.
575. מדלג : אב: ליתא.
576. העצמיות דנפש : אב: הנפש.
577. בה : אב: ליתא.
578. מאמינים בני מאמינים : באוה"ת תשא ע' א'תתלט־ א'תתעט מציין: במדרש [רבה] פ' שמות פ"ג דקכ"א, סע"ד [פ"ג, יב]. וראה גם שבת צז, א.
579. הוי' ואלקי' בסובב וממלא : נסמן לעיל פ' וארא עג, ב.
580. ורעה אמונה : ראה גם לעיל צב, א. וש"נ.
581. שא' : א: ששרשו.
582. כו' : אב: כנ"ל.
583. במ"א : ראה שה"א ח, ב.
584. דלחם גימ' מזלא כמ"ש בסידור : ראה סידור ר"ש ראשקוב סדר סעודת ת"ח (כוונת המוציא) א, ב. סידור אדה"ז שער בהמ"ז קז, ד [בשם הע"ח]. מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קכב־ דברים ח"ד ע' א'שסה־ קונטרסים ע' קמו ובהנסמן בהנ"ל. הנחות תקע"ז ע' קכט. תו"ח מקץ רכה, ב. שה"א ט, א.
585. וכשטועמים : א: דכשטועם.
586. השכל והחכ' : אב: החכ'.
587. שקטן אין לו מח' : ראה חולין יב, ב.
588. וד"ל : אוצ"ל: וד"ל).
589. בנש"י שנק' בנים : נסמן לעיל צב, א.
590. כל דבר נמשך לשרשו : נסמן לעיל פ' וארא צה, ב.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.