יד, ג

אותיות כו', זהו עצמו בחי' סופרי' בסיפור בתשבע"פ שמדברי' בלשון קצרה מכוון לכל אור האמת כמו שהוא בח"ע שבראש לענין סוף מעשה בהלכו' אלה דו"ס משנה דוקא ע"ד שנעוץ תחב"ס וסב"ת⁶³² והיו לאחדי' ממש (וכמו שמבואר למעלה דבחי' הממוצעי' האלה שמחברי' מח"ע לח"ת ספר וסיפור שרשם למעלה משניהם כו', דהיינו בעצמו' בעל הרצון והחכ' כו' כמשה שהי' ממוצע הראשון לחבר אוא"ס בח"ע, כך ממוצע זה השני דת"ח במשנה שמחברי' מח"ע דאותיות התושב"כ לתושבע"פ גבוהים משניהם כמשה עצמו כו', וע"כ יש ביכולתם להלביש במשנה כפי נקודת האמת שבתושב"כ ובתושב"כ מלובש מנקוד' החכמה העצמי' כמו שהיא בעצמו' ממש).

והנה כ"ז הוא באמצעו' החיבור והקשר דמדות דח"ע במדו' דח"ת שבדבור שהן ו' מדות שבמל' שהן ו"ס משנה שהוא בבחי' חג"ת כו' שנק' גופי תורה והיינו במדות שבאי' בגילוי בדבור שמתאחד במוחי' דחו"ב כו', אבל הברייתות ל' בראי שהן לבר מגופא שהן המדו' שבעצם כחג"ת כו' שהן בלב שנק' גופא ולבר מגופא זהו כמו הירכיים שהן טפלי' לגוף ומשמשי' אליו להוליך האדם ממקום למקום ואינם מעיקר האדם כ"כ (והוא בחי' חיצוני' דנו"ה, דגם שו"ס משנה הן ו' מדות דהיינו חג"ת נה"י שהן ו' סדרים בפרט חסד בס' זרעים כו' זהו פנימי' דנו"ה, כידוע שמדות הנמשכים בלב מן השכל שבמוח לחסד או לדין או לממוצע והכרעה זהו המדות כמו שהן בעצם, אבל בחי' נו"ה זהו בחי' התפשטותן לפסוק למעשה אם מחסד זה ראוי לעשות כך שבודאי מיד שיטה לבו ודעתו לחסד ידון למעשה כך וכן להיפוך במדה"ד וזהו נו"ה שבפנימי' שמתאחד בגופא כו'. אבל נו"ה החיצוני' הוא כאשר יבא לד[ו]ן למעשה בפו"מ כמו להורות לזולתו שהביא לפניו שאלה אז צריך שיתיישב מחדש בדעתו ולבו אם יורה לו למעשה כך אם לאו, וזהו שנק' כליות יועצות בנו"ה⁶³³ הן או לאו ונק' מאזני צדק⁶³⁴, ששוקל מחדש במאזני השכל ומדות שבלב בנו"ה ועדיין לא בא להורות למעשה אלא מתייעץ אם יפסוק למעשה, נק' כליו' שלמעלה מן הירכיי'. וצריך לזה ג"כ בחי' ממוצע להביא ולחבר העליון בתחתון שזהו מבחי' המדות שבדיבור כששונה הלכה לעצמו לפסוק כך וכך כשבא להביא לענין המעשה בפו"מ (כמו הממוצע מן מדו' שבחכ' בראש למדות שבלב בדיבור שנק' תנאי' וסופרי' כנ"ל), והן הברייתות שהן באי' לפרש המשנה איך שיופסק להלכה למעשה שהן כמו הירכיי' שלבר מגופא כנ"ל שהן מוליכי' לאדם כו', [oldpage_כ] ּ והילוך נק' מעשה שאינו הולך רק לעשות כך המדו'