קכח, ב

מתחיל בעבודה הנ"ל⁷³⁴ בהתבוננות שגם שיוקלט היטב ההשגה אלקי' במוח בגדולת ה' איך שמחיה את הכל מאין ליש וכה"ג לא יוליד מזה התפעלות אהוי"ר בהרגש המוח ג"כ, רק שראוי לאהוב את ה' [ו]לילך בדרכיו וליפחד ולירא מה' להיות סו"מ בפו"מ (שנק' בכ"ן דארף מען כו') שכך יאתה ע"פ התבוננות אלקי' שמחייב זה כו', וההשגה האלקי' מקפת לחיוב זה דאהוי"ר מכל צד עד שנכללים ובטלים שם במציאו"ת (משא"כ אוי"ר שהן בבחי' התפעלות ממש במוח בינה נק' דו"ר שכליים שבאים בבחי' גילוי [ה]הרגשה ממש, אבל כשהשכל וטעם נעלם הוא בחיוב הזה דאהוי"ר זהו ענין מה שראשו בין ברכיו שחב"ד שבמדות נעלמים בנה"י שאין נראה רק החיוב לאהוי"ר לבד כו'). וזהו הנק' מ"ם סתומה שסתום מכל צד כולד הסתום במעי אמו בלתי ניכר במציאות בפ"ע כך המדות אוי"ר סתומים ונעלמים וכלולים בבינה והשגה כנ"ל ורק דרך בחי' העלם ומקיף נמשך למדות אלה שהן בבחי' הקטנות כולד שמקבל דרך הטבור [מ]מה שאמו אוכלת ולא דרך פיו כי פיו סתום וטבורו פתוח⁷³⁵ כו' כי המוחין שלו סתומים ונעלמים בתכלית כו' (ויובן זה גם עכשיו בזמן הגלות שנמשל לעיבור כידוע במאמר המשנה [אפילו⁷³⁶ בשעה] שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עובר"ה כו' [ש]מדות דאהוי"ר שבכנס"י הן בבחי' הקטנות רק לחיוב [אוי"ר] בלא טעם [ו]מוחי' מגולים ו[ה]השגה דבינה מקפת מרחוק, אמנם נמשך חיזוק וחיות מבחי' העלם ומקיף דבינה למדות אהוי"ר אלה עד שהן חזקים וקיימים לענין מעשה בסו"מ וע"ט כאלו הן מקבלים חיות ואור מבחי' המוחי' בגילוי במורגש ויותר מזה וכמ"ש מי יתנני כירחי קד"ם שמלמדים לתינוק⁷³⁷ כל התורה בבחי' [ה]מקיף דנר"נ כו', [וראי'] שלע"ל בגאולה שנק' לידה [י]פתח [ה]סתום וירא[ו] בעין כולד הנולד ש[נ]פתחו עיניו כו') (וזהו אוכל מה שאמו אוכלת שהוא א"ם הבנים דכנ"י שכלולים ב"ה כל נש"י בבחי' עיבור בזמן הגלות כידוע (וגם מאכל דלחם דתו' אוכל דרך טבורו⁷³⁸ [לכריסו] לבד כמ"ש במ"א), וזהו מ"ם סתומה דלמרב"ה המשר"ה⁷³⁹ כו' שהוא בחי' בינה אם הבנים כמ"ש כי א"ם לבינה תקרא⁷⁴⁰ בעוד שכלולים⁷⁴¹ נש"י כלולים בה בבחי' עיבור בבחי' תלת גו תלת⁷⁴² כו'). והנה מ"ם סתומה זו לבד ענין הסתומים⁷⁴³ שסתום מכל צד שלא יצא הולד, משא"כ מ"ם פתוח"ה שמולדת המדות שנק' ולד והוא מאמר פתוח⁷⁴⁴ כמשי"ת, הנה עיקר הסתימות דמ"ם סתומה הוא על ענין הסתימות וההעלם דנקודת אור החכמה שנק' טפת אבא באימא, והוא ענין נקודה בהיכלא⁷⁴⁵ שההשגה דמקיף דבינה