פה, ב

דראובן, כי כל אור החסדים אינו נמשך ונגלה רק ביסוד [ו]כמ"ש יומם יצוה ה' חסדו⁸²⁹ (וכידוע דחסדים דאימא דבינה בקו השמאל מסתיים בחז[ה] כו' ומחסדים דאבא בקו ימין מאיר ביסוד⁸³⁰ דוקא וז"ש הילד איננו א"כ אנה אני בא וד"ל), אבל שמעון הי' מסט' דדין דקו השמאל כנ"ל ע"כ הי' בו בחי' דין קשה על יוסף שהרי הוא הי' הראשון שא' לכו ונהרגהו⁸³⁰ כו' ולזה אסר יוסף את שמעון לעיניהם⁸³¹ כידוע, ולזה א' יעקב שמעון ולוי אחים⁸³² כו' שניהם בסט' דדין קשה כמ"ש ועברתם כי קשתה⁸³³ כו' (אך בחי' גבו' דלוי להיותם באים מהתכללות החסדים דקו הימין נמתקו ע"י משה ואהרן כו' ומסט' דחסד דכהנים שנכללי' בהם בחי' גבו' דלוים כידוע בענין תנופת הלוים⁸³⁴ כו' וד"ל).

ומעתה יש להבין איך שהי' שורש ראובן ושמעון למעלה בשני קוין דחו"ג שהוא בחו"ב דע"ב וס"ג כנ"ל, דהנה מבואר למעלה בפי' ראובן רא"ו ב"ן שהוא בבחי' ראי' דחכ' כו', וביאור הענין ידוע בהפרש שבין חכ' ובינה כמו שיש הפרש בין ראי' לשמיעה דאינו דומה שמיעה לראי'⁸³⁵ דראי' מקרוב שרואה במהות הדבר לאמיתתו כמו שהוא ממש כמו איזהו חכם⁸³⁶ הרואה את הנולד כמו שרואה בעיניו ממש לפי שהחכ' נק' אור המאיר כו'. וכך הוא בראיית עין השכל באלקות שהוא מקרוב דוקא שמכיר לאמיתית עצמותו ית' והוא להיותו למעלה מבחי' השגה והבנת שכל שנק' שמיעה מרחוק דלית מח' תפיסא בי' בעצמותו כו', כמו השומע גדולת המלך מרחוק שאינו דומה כלל לראי' במהותו כו', וע"כ היא הנותנת דהחכמה מקור החסדים כי כל ראי' מקרוב מוליד אהבה וחסד היפוך הדין. וכמו שאנו רואים בחוש במי שמקורב ורואה תמיד פני המלך יהופך כל דין וקטרוג עליו לזכות וחסד משא"כ כשאינו רואה פני מלך ישפוט אותו ע"פ השכל המחייב רק דין, וגם מי שחטא ביותר כשיבא בראי' מקרוב יהופך מדין לחסד, אבל מרחוק ידקדקו עליו במדה"ד לפי שע"פ השג[ת השכל] שנק' שמיעה מרחוק יותר ידקדקו [עליו] בעיון השכל בטעמים וסברות המטים כלפי דין יותר, וכ"ז מפני שבחי' החכ' הוא המטה כלפי חסד גם ברוב הקטרוגים יכול להפוך הכל לזכות. וראי' ממי ששכלו עמוק ורחב יותר יותר יכול לסבול כל מנגד להטות הכל כלפי חסד, וע"כ הגדול בשנים יותר יוכל לסבול דבר המנגד ויותר יטה כלפי חסד היפוך הדין, ומי ששכלו מצומצם ביותר כתינוק לא יוכל לסבול כלל שום מנגד לפי שהשגתו בצמצום הוא ע"כ אינו