קסא, ג

ונמצא מובן ג"כ מזה שסיבת המשכת העונג [העצמי'] דעוה"ב ותח"ה אינו בא רק מבחי' הבירור השלם בתשו' ומע"ט דימות המשיח כנ"ל, וז"ש בזהר דמאן דלא מהפך חשוכא⁵⁹⁵ כו' בהאי עלמא לית לי' כו' וד"ל.

וזהו אז ישיר משה ובנ"י את השירה הזאת כו' אשירה לה' כי גאה גאה כו', דהנה פי' אז ישיר לעבר ולהבא⁵⁹⁶ משמע, אז לעבר [י]שיר להבא משה ובנ"י יחד ובאמת השירה הזאת בקי"ס הי', אך לפי שקי"ס הי' האור מעין דלעתיד ממש כמ"ש הפך ים כו' שם נשמחה בו כנ"ל ע"כ א' אז ישיר משה כו' וקאי אדסמיך לי' שא' ויאמינו בהוי'⁵⁹⁷ ובמשה עבדו עבד הוי' להמשיך לשם הוי' דעצמו' הא"ס ב"ה למטה במצות כמו שהוא למעלה ממש כמו בעוה"ב כנ"ל, ע"כ יכול משה לשורר לשירה זאת עם בנ"י יחד (שנתחברו בחי' או"י דמשה מה שמו העצמי עם [ב]נ"י בחי' או"ח⁵⁹⁸ דמצות בפו"מ יחדיו כו'). אשירה להוי' כי גאה גאה כו' הנה א' ישיר לשון יחיד והול"ל ישירו משה ובנ"י וגם אשירה לשון יחיד, לפי שנכללו בנ"י במשה במה שהאמינו במשה עבדו עבד הוי' העצמי כנ"ל. והנה מ"ש כי גאה גאה ת"א גיאה על גיוותניא כו' שז"ש סוס ורוכבו רמה בים סוס גימ' ב"פ ס"ג⁵⁹⁹ אותיות גס⁶⁰⁰ והוא בחי' גסות דכתר דק"נ ששרשו בגיאות העליון בס"ג דתהו השפיל גיאי[ם] לפי שהוא גאה גאה כו'. והענין הוא כנ"ל שיש ב' מדרגות בשם הוי', א' בחי' הוי' הנעלם שבבחי' כתר ובכלל הוא בחי' כתר דמל' דא"ס שזהו בחי' התנשאות דמצד עצם הרוממות כנ"ל בוי"ו דוהנורא כו', והב' שם הוי' דמל' דא"ס שבא בבחי' ההתגלות להיות מלכותך מל' כ"ע⁶⁰¹ כו' ע"י צמצום ולבוש כמ"ש ה' מלך גאות לבש (שזהו נק' מקיף הכללי שמתנשא על ימות עולם וזהו גאה הב', אבל גאה גאה הוא מל' דא"ס עצמו⁶⁰² שנק' מלך יחיד לבדו כנ"ל), ואין ערוך כלל בין הוי' דמל' דא"ס המצומצם בקו"ח באבי"ע לעצמות הרוממות דשם הוי' הנעלם כשעלה ברצונו הפשוט כו'. ואמנם בקי"ס הי' בחי' גילוי ההעלם דמל' דא"ס עצמו כשהפך ים ליבשה כנ"ל (וכמו שא' מלכותך ממש ראו בניך לפי שבוקע הים לפני משה ע"כ זה אלי כו') וזה הי' ע"י משה דוקא כשהרים ידו על הים כמ"ש ויט משה כו' ויולך ה' ברוח קדים כו', לפי ששרש משה מה שמו⁶⁰³ הוא שם הוי' שבעצמו' השעשועי' דא"ס עצמו שלמעלה גם [oldpage_454] ּ מעונג דמל' דא"ס כמ"ש לך ה' הממלכה כנ"ל, ע"כ הי' ביכולתו לעשות מהעלם דמל' דא"ס שהוא המלך