יב, ד

שבתושב"כ כעירובין ונט"י כו' וכה"ג, וא' עריבים עלי ד"ס⁵⁷³ יותר מיינה של תורה כמ"ש כי טובים דודיך מיין⁵⁷⁴ כו' וכמו ברכות המצות שהן מד"ס⁵⁷⁵ וכה"ג שעריבים יותר מיינה ש"ת, וזה פלאי לכאורה הלא הסופרי' הללו עיקר למודם באותיות דתושב"כ שדורשי' וסופרי' כל אות ואות כו' וא"כ איך יוכל לומר [ש]ד"ס יותר נעלי' וטובי' מעצם אור דתורה אפי' מיינה ש"ת (שה[ו]א הסוד גימ' יין⁵⁷⁶ בפנימי' הח"ע דתורה כו'). אך הנה ידוע ומבואר במ"א במ"ש בס"י בג' דברים⁵⁷⁷ ברא העולם בסופר וספר וסיפור (או בספר וסופר וסיפור) וענין ספר וסיפור ידוע שזהו תושב"כ שנק' ספר, ספר התורה⁵⁷⁸ כו', ונק' ספר החיים⁵⁷⁹, ותושבע"פ נק' סיפור שמדברי' בדברים בע"פ כתורה צוה לנו בע"פ ודברי' שבע"פ אי אתה⁵⁸⁰ כו', וכידוע בשרש תושב"כ ושבע"פ הן בב' מדרגות בחו"ב שנק' מוסר אביך ותורת אמך כנ"ל ובזו"נ שהן מדות ודבור כו', ושניהם נק' ספר וסיפור ונכלל באותיות דשם הוי' בי"ה בחו"ב⁵⁸¹ ובו"ה במדות ודבור כידוע. ולפ"ז הרי בחי' סופר שסופר כל אותיות שבתו' כסופר ממש שכותב כל סדר האותיות שבתורה ה"ז בחי' ממוצע בין ספר לסיפור, דמה שמשיג ומבין באותיות הכתובי' שבתושב["כ] הוא עצמו המספר בסיפור בדברים בע"פ בתושבע"פ שהוא לפרש ולבאר בדרך פרט כל מצוה הכתובה בתושב"כ בקיצור ורמז ותמצית כו'. והן שנק' סופרי' שהן ת"ח דח"ת דתושבע"פ שדורשי' ומלמדי' מן המקרא כל ההלכות ודינין בפרטו' כנ"ל, והן המכווני' ומדקדקי' לאמיתי' הרצון והחכ' הגנוז ונעלם באותיות דתושב"כ בדרך פרטי פרטיות להלכה למעשה בלי תוס' ובלי גרעון כלל בלי נטי' לימין ושמאל כלל ובריבוי ותוספת גדול על הכתוב בתושב"כ (ולא חכמים אחרים זולתם כלל⁵⁸² כנ"ל שהן הנק' תנאי' ואתנים שנק' ממוצעי' בין המלך [וה]מלכה שהוא מח"ע לח"ת כו').

ושרש טעם הדבר הנה ידוע דבחי' סופר יש לו שרש גבוה יותר⁵⁸³ מגופו של החכמה שכתוב בספר באותיות מצומצמי' במדה וגבול כו', וכמו שידוע דגם משה רבע"ה נק' מחוקק וסופר⁵⁸⁴ כו', לפי שהביא לאור הח"ע דעצמו' א"ס שלתבונתו אין מספר ונק' חכים ולא בחכמה ידיעא כלל, באותיות וצירופי' הללו בתושב"כ, שמוכרח לומר שיש בנשמתו