קצו, ג

כמו ענין ובחי' לידה דולד שיצא מן ההעלם דבטן אמו לגילוי כו' (כמבואר במ"א במאמר דהאי אי' לתתא⁶³¹ כו'). ופי' הפסוק דויולך ה' ברוח קדים עזה כו' היינו מלמטה למעלה⁶³² דוקא וכן משמע פשט הכתוב דויט משה את ידו על הים ויולך ה' כו' כמ"ש ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו. וכך אנו אומרים בוקע ים לפני משה⁶³³ דמשמע שע"י משה נבקע הים מלמטה למעלה, וכן פי' הפשוט דהפך ים ליבשה משמע כפשט⁶³⁴ האריז"ל דבקיעה הוא מלמעלה למטה ע"כ א' הפך ים ליבשה דמבחי' ים נעשה יבשה והוא מ"ש נצבו כמו נד כו' (וכן א' הים ראה וינוס כו' כנ"ל), אבל לפי' הזהר הל"ל בהפך [הפך] יבשה לים מאחר שבחי' בריאה עולה למעלה באצי' שהבקיעה הי' מלמטה למעלה, וכן ממ"ש ובנ"י הלכו ביבשה בתוך הים⁶³⁵ דמשמע דים נהפך ליבשה וכמ"ש והמים להם חומה⁶³⁶ כו', אך מלשון זה יכול יותר לדרוש⁶³⁷ כפי' הזהר שהרי אמר בתוך הים כמו שהוא למעלה הלכו ביבשה שזהו בנשמות שבגופי' שעלו למעלה והלכו שם ביבשה (כחנוך⁶³⁸ ואליהו⁶³⁹ שעלו למרום כמו שהן בגופים שלהם [ממש] כנ"ל ), אבל לפי האריז"ל זה[ו] [כ]נשמת [oldpage_564] ּ משה ומשיח וכה"ג באור האצי' מאיר כמו שהוא בגוף כמו שהוא למטה בלי שינויים כלל כמו שהוא למעלה וא"צ לעלות למעלה כלל [ו]כמ"ש במשיח אני היום ילדתיך⁶⁴⁰ וכך יהי' בכללות נש"י כמ"ש במ"א.

אך הנה בעצם גוף הענין דקי"ס אין נ"מ כ"כ בין ב' דעות הנ"ל שלפ"ד הזהר הי' יחוד וחיבור אל⁶⁴¹ האצי' בבריאה ובריאה באצי' שלא ע"י לבוש וממוצע כלל כנ"ל, אלא שהן חלוקין באופן גילוי חיבור ויחוד זה, שלפ"ד הזהר הי' יחוד וחיבור זה באצי' דוקא (שזהו כמו שילוב [שם אדנ"י בהוי' מלמטה למעלה כו') ולפ"ד האריז"ל הי' חיבור זה למטה (שזהו כשילוב] שם הוי' באד'⁶⁴² מלמעלה למטה). וזהו כמו משל ב' בנ"א⁶⁴³ א' עומד למעלה בגובה ההר והב' עומד למטה בעמק ותשוקת שניהם להתחבר יחד כאב עם הבן וכה"ג [ו]יש באופן חיבורם שני אופנים א' שירד העליון מלמעלה למטה אל התחתון ויחוברו שניהם למטה, או אופן הב' שיעלה התחתון העומד למטה למעלה בגובה ההר ויהי' חיבורם יחד למעלה. ואין נ"מ בעצם החיבור והקירוב זע"ז כשמתחברים יחד למעלה או כשמתחברים יחד למטה באיזה מהאופנים⁶⁴⁴ היחוד הוא אמיתי בלי לבוש והעלם [כלל (]רק שהתחתון שעולה למעלה