פג, ד

הבירורים לברר מעה"ד טו"ר בסו"מ בפו"מ וע"ט כו' שזהו דוקא⁷⁴⁷ כל היום אחר התפלה רק ע"י משה דוקא [משום] דבחכ' אתברירו כו', והוא ע"י בחי' הענוה ושפלות בעצם הנ"ל שהוא לב נשבר ונדכה בעצם שלמעלה הרבה מן הצמאון וההתלהבות כו' הוא היפוכו בתכלית שהרי הצמאון והתלהבות הנפש הוא בחי' העלאה ורוממות הנפש שמתנשא ויגביר⁷⁴⁸ לבו לעלות למעלה, ואע"פ שבעת התפלה יעלה בהר ה' באוי"ר כו', הרי אנו רואים שתומ"י אחר שעה יפול למטה לגמרי ונשאר הנו"ן⁷⁴⁹ כמו שהוא ולא יש ביכלתו לברר לעה"ד ולהפך חשוכא לנהורא כו' בסו"מ כו', אך ע"י בחי' ענוה ושפלות בעצם הנ"ל שהוא עומק לב נשבר ונדכה בתכלית הוא הכח והעוז דוקא שיוכל להיות כל היום סו"מ בתכלית כו' גם כשהולך במקום חשך וטומאה והופך חשך לאור כו' שלא הי' זה ע"י התבוננות⁷⁵⁰ לפי שזהו בבחי' משה הנ"ל שהוא דוקא המדבר אל פרעה דוקא לבטש ולהכניע גסות קשה דקליפ' דעומק רע כו'. וז"ש [הם] המדברים אל פרעה הוא משה דוקא ואח"כ אהרן שהוא המעלה מחלק הטוב דק"נ בתפלה אחר הבירור דמשה בתו' בכל⁷⁵¹ היום כמשל השובר את קליפת הפרי שבקל יכול⁷⁵² ליטול את הפרי אח"כ [ולאכלו] וא"צ טורח כלל⁷⁵³ כו' וד"ל.

ובכ"ז יובן מ"ש מי יעלה בהר ה' כו' נקי כפים [כו'] אשר לא נשא לשוא נפשו, ויש בתיבה זו דנפש[ו] קר"י וכתיב⁷⁵⁴ נפשו כתי' ונפש[י] קרי (ופירש"י⁷⁵⁵ אשר לא נשבע בשמי ובנפשי לשוא ר"ל⁷⁵⁶ שבועה אפי' אל החפץ⁷⁵⁷ כמו נשבעה בנפשו⁷⁵⁸ ) ושניהם אמת, והענין הוא כי הכ[תי'] מורה על בחי' משה שהן אותיות התו' כמו התושב"כ⁷⁵⁹ דוקא שהוא ע"י משה כו' [ב]ענין כ"ד ספרי' דאורייתא שנמשך מים הגדול ע"י משה כמ"ש וגם דלה דלה [לנו] כו', וזהו [שהכתי'] נפשו בחי' נפש דמשה כמ"ש כ"א בתורת ה'⁷⁶⁰ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה כו' שהוא אחר התפלה דוקא⁷⁶¹, שע"י בחי' שפלות וענוה וביטול עצמות כל חפצו להגות בתו' ומעשה המצות להבדיל בין טו"ר כל היום, אבל⁷⁶² כל מה שהי' לו צמאון והתלהבות הנפש שזהו נשיאת הנפש בחי' העלאה והגבהה למעלה באלקות לא לשוא נשא [את] נפשו דהיינו נפשו דמשה שהוא לומד באותיות התורה שיש בה מבחי' אוא"ס שבח"ע שהוא בחי' משה שנא' בו [oldpage_קכב] ּ כי מן המים עליונים דח"ע משיתיהו כו' כנ"ל, אבל הקרי הוא נפש[י] (כמו הנשבע בשם הוי' לשוא שנושא [את] שם הוי' לשוא) היינו כאשר לא בא לבחי' ביטול וענוה ושפלות כלל אחר התפלה, הגם שהתפלל בכוונה שלימה לפי דעתו והתפעל בהתלהבות ותשוקת