קצו, ב

א'], אבל מ"מ הי' האור דח"ע דתו' מאיר בכאו"א כפי מדריגתו עד שהי' למשה מחיצה בפ"ע ולאהרן מחיצה בפ"ע כידוע במ"ש ועלית אתה⁶¹⁸ ואהרן עמך כו'⁶¹⁹ והכהנים והעם אל יהרסו לעלות כו' (וכך יהי' גם בעוה"ב שכאו"א יקבל כפי מדרגתו ושרש עבודתו בתומ"צ באוי"ר בעוה"ז כו' אע"פ שא' הנה אלקינו זה בגילוי לכולם בשוה, מ"מ בחי' קבלת השכר יהי' לכאו"א [oldpage_רפא] ּ כמו שהוא דוקא, שזהו כמו התחלקות אור החיות באברי הגוף כו' שכאו"א מיוחד בפ"ע כו' ואין א' שייך לחבירו כך צדיק א' נכוה מחופתו של חבירו⁶²⁰ כו' שהוא מציור אדם בחי' ממלא ⁶²¹כו', אבל בקי"ס הי' [ה]אור בגילוי המקיף [דהעלם דים שנעשה יבשה כנ"ל] שהאיר לכולם בשוה שלא ע"י מסך כלל כי לא הי' ע"י העלאת מ"ן מבירור דנוגה כלל וע"כ לא הי' הביטול בגופם וגם שפחה כו' ⁶²²כנ"ל. אבל במ"ת היו קולות וברקים וקול השופר⁶²³ וינועו ויעמדו מרחוק⁶²⁴ שהי' ביטול גדול בגופים דוקא וגם בנשמתם שעכ"ד פרחה נשמתן כו' ולא הי' כזה בקי"ס אע"פ שהי' הכנה למ"ת מלמעלמ"ט ומלמטלמ"ע באו"ח ואו"י כמשי"ת וד"ל.

(יז) והנה בעיקר ענין דקי"ס שזהו בחי' גילוי אור האצי' בבריאה שלא ע"י התלבשו' במסך ופרסא כלל [כנ"ל] יש בזה ב' דעות שונות⁶²⁵ ומחולקות, שלפי הזהר (במאמ' כד סליק ימא גלגלוהי⁶²⁶ כו') הי' זה הענין בבחי' או"ח בהעל[א'] מלמטה למעלה דוקא, והיינו בחי' עליות עולם הבריאה בעולם האצי' שלא ע"י לבוש והעלם, [ו]דלא כעכשיו שיש נשמות דבריאה שעולין בבחי' האצי' ממש שזהו כמו מיכאל כה"ר מקריב נשמות⁶²⁷ ע"ג המזבח העליון דאצי' שנכללים ונשתאבים באור האצי' כו' שאינם מתקיימים שם במציאות כ"א ע"י לבוש וכיסוי דהיינו מבחי' החשמ"ל כו' (כמו בכל חדש ושבת שיבא כל בשר להשתחוות לפני הוי'⁶²⁸ באצי' כנ"ל⁶²⁹ ). ולפי דעת המקובלים בקבלת האריז"ל יהי' זה הענין דקי"ס בבחי' ירידה והמשכה דאו"י מלמעלה למטה דוקא דהיינו שגילוי אור האצי' ירד מאצי' לבריאה כמו שהוא שלא ע"י בחי' לבוש והעלם כלל כנ"ל (ושרש מחלוקת ז[את] הוא בסיבת הבקיעה בפרסא שבין אצי' לבריאה שלפ"ד הזהר הי' הבקיעה מלמטה למעלה ברוח קדים עזה שהי' עולה בים מלמטה למעלה ועולין בגילוי כ"כ עד שבוקעין⁶³⁰ המים). ולפ"ד האריז"ל הי' הבקיעה מלמעלה למטה