רכ, ב
בחסד וחסד בגבורה כו'), וכמו במאמר יהי אור שנאמר בו כי טוב516 יש בו מבחי' הגבורה והצמצום דאור מן החושך והוא מ"ש ויבדל אלקי' בין האור והחשך517 (כמ"ש במ"א), וגם מה שארז"ל דגנזו לצדיקים לע"ל518 (שנק' אור ז' הימים519 כו'), ובחי' אור החסד דיום הא' אזיל520 עם כולהו יומי' וכלול מכולם יחד כו'. וכן במא' יהי רקיע שבבחי' הגבורה הי' כלול מבחי' החסד שנק' גבורה שבחסד בבחי' הבדלה זו עצמה שהבדיל בין מ"ע למ"ת כו', כדי שיוכל להיות התהוות דצח"מ ממ"ת בארץ כו' וכה"ג גם בשאר הימים. ואמנם כ"ז נק' התכללות בפרט המיוחד לכל יום ויום לבד אבל [בחי'] התכללות דיום וי"ו נק' התכללו' בכללות כולם יחד דוקא כמ"ש וירא אלקים את כל אשר עשה דוקא והנה טוב מאד, דמאד זה בלי גבול521 מורה על היותו בחי' עונג העצמי' ממש שלמעלה מכל עונג הבא ברצון וחכמה ומדות דמע"ב הגם שנאמר בהן כי טוב כו', והוא מחמת גמר כל המלאכה דוקא שראה את כל אשר עשה כו' והוא בחי' יסוד שנק' כל בכלות כל השפע שבו כלולי' הכל כא' כנ"ל, שבחי' העונג שבו נק' עונג כללי מכללות כל השפע שעושה522 בעונג העצמות ממש שלמעלה גם מבחי' עונג הכללי הזה שבמע"ב (ואע"פ שגם הוא בא בגבול לפ"ע הפר[ט ד]עונג ורצון בחכמה ומדות דמע"ב, מ"מ יש לו דמיון לעורר עונג העצמי'523 שנק' שעשועי המלך בעצמו524 שמצד העצמו' ממש שנק' שלימותא דכולא525 וע"כ נק' טוב מאד, וכמבואר במ"א שזהו כמשל הגומר מלאכת הבנין526 שמשתעשע בעצמותו ממש מכללו' יופי טוב המלאכה מכל אשר עשה דוקא כו' וד"ל. וזהו ג"כ הטעם לענין הכנה דיום הוי"ו ליום השבת בין בשפע פנימי' דמן כנ"ל ובין בשפע חיצוניות דוי"ו ימים הבאים שנמשך בשבת כנ"ל וד"ל (ואע"פ שגם בתחלת הרצה"פ להאציל ולברוא כו' הי' בבחי' עונג ורצון כללי שכולל כל מה שעתיד להיות התחלקות עונג ורצון בפרטי' דוימ"ב, אבל אין שלימות דעונג זה ורצה"פ וכללי רק בגמר כל השפע בפו"מ בכלות יום הוי"ו שמקבל מכל52 עונג כללי מכל אשר עשה שעולה בבחי' העלאה דאו"ח משום [oldpage_640] ּ דנתחב"ס דוקא, וז"ש ויהי ערב כו' יום הששי528 בה"א שלא נכתב ה"א בכל הימים529 להיותו כולל כולם שמפני זה עולה בעצמות השעשועי', והוא מ"ש ויכולו כו' שהוא לשון תענוג530 כמו לכל תכלה ראיתי קץ531 כו'. ואמנם להיות בחי' העלא' דתענוג הכללי עולה בעצמות התענוג שלמעלה מבחי' המשפיע בכלל ובפרט (משא"כ בכ"י שהי' העלאה בדרך פרט מאותו יום לבד כמשי"ת). וע"כ מעלה יתירה זו אינו אלא בבחי' יסוד דוקא ולא בת"ת ודעת כנ"ל להיותו בא בפו"מ למקבלים וכלולים הכל בו שיש בו ב' מיני
הערות
- 516. כי טוב : בראשית א, ד.
- 517. ויבדל אלקי' בין האור והחשך : [וכ"ה במאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קפג. ש"א מג, ב. ובבראשית א, ד: ובין החשך — וכ"ה בבה]. ראה גם מאמרי אדה"א ויקרא ח"א ע' קסב ואילך.
- 518. דגנזו לצדיקים לע"ל : חגיגה יב, א.
- 519. אור ז' הימים : ישעי' ל, כו.
- 520. אור החסד דיום הא' אזיל : ראה גם לעיל פ' בא קכא, ב ובהערה 317.
- 521. דמאד זה בלי גבול : נסמן לעיל פ' וארא סא, ב.
- 522. שעושה : בה: שעולה.
- 523. העצמי' : ב: העליון. ה: העצמי.
- 524. שעשועי המלך בעצמו : נסמן לעיל פ' בא צב, ד.
- 525. שלימותא דכולא : נסמן לעיל פ' שמות מח, ב.
- 526. הגומר מלאכת הבנין : ראה גם מאמרי אדה"ז על מארז"ל ע' קעב. ענינים ע' תלו. שע"ת יג, ב.
- 52. מכל : בה: ליתא.
- 528. ויהי ערב כו' יום הששי : בראשית א, לא.
- 529. שלא נכתב ה"א בכל הימים : ראה גם מפרשי החומש שם. (וראה ג"כ בראשית ב, ב. ג).
- 530. ויכולו. . תענוג : ראה גם רקאנטי בראשית ב, ב. מאמרי אדה"ז תקס"ט ע' לה. מאמרי אדה"א נ"ך ע' קמח. תו"ח ויגש רלא, ד. לקמן פ' יתרו רסו, א.
- 531. לכל תכלה ראיתי קץ : תהלים קיט, צו.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.